חיוך על הפנים, לב עמוס רגשות ומבט קדימה הלכתי ישר. אני הולך ומחפש, עובר דלת דלת ולא מוצא.. הגעתי למסדרון ארוך ארוך ובסוף אפשר לראות דלת גדולה, יותר נכון ענקית! התחלתי ללכת לכיוון הדלת אחרי כל החיפושים המייגעים בעודי גורר את הרגליים חסר כח. התחלתי להתקרב לדלת והרגשתי שכאן נמצאת התשובה-"איך אני מגיע לגן עדן?" הגעתי לדלת אם כך, פתחתי אותה...
הכל היה לבן-לבן טהור! מפת יום שבת לא לבנה ככה..אפילו משחת השיניים שהשתמשתי במשך 18 שנה לא הייתה לבנה כל כך..אפילו הדף נייר לא...טוב די. התחלתי ללכת אל תוך הלא נודע, חיפשתי מישהו שיעזור לי. החיפוש עבר כיוון ועכשיו הוא אחר מישהו שיעזור לי להגיע לגן עדן. פתאום! הצלחתי לראות דברים זזים( נשמע הזוי אבל זה המצב). הגעתי למאין מצב שאני משקיף על שדה ענקי ענקי וגם נגלה לעיניי פרחים מקסימים. לא ניתן לתאר את אותו שדה פרחוני, מלא חיים, צבעוני ופשוט במילה אחת מקסים. שאלתי את עצמי-"הגעתי?" פתאום דיבר אלי קול ואמר לי: " לא הגעת.. הדרך היא לא מכאן..." כמובן שעניתי: "מי אמר את זה?" ושוב חזר הקול ואמר: " מצאת אותה-את הדרך. אבל היא לא כאן..תחפש אצלך ותראה שתמצא.." אני במצב כזה ישר חשבתי לעצמי מי הגנוב שאומר את המילים האלו. טוב אני ממשיך בכל זאת שדה צבעוני כזה לא רואים בכל יום... עדיין חושב על המילים שהדהדו לי בראש.. אומר לעצמי מה זאת אמרת התשובה נמצאת אצלי?? איך בכלל אני אמור להגיע לגן עדן?.. גם כן גן עדן!
*פתחתי עיניים*, הרגשתי חום חביב-לא חום מעיק אלא חום מאהבה. ראיתי את יידך מחזיקה בידיי.
הסתכלתי קצת יותר למעלה וראיתי אותך-הגעתי לגן עדן.
כל אחד רוצה ליפול על גן עדן כזה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
