תודה על מה שיש:
*לאישתי
שהגישה לי לאכול סנדויץ פשוט לארוחת ערב,
משום שזה אומר שהיא איתי בבית עכשיו ולא באיזה מקום עם מישהו אחר.
*לבעלי
שרובץ על הספה כמו שק תפוחי אדמה,
משום שזה אומר שהוא בבית איתי ולא באיזה פאב עם מישהי אחרת.
*לילדתי המתבגרת,
שמתלוננת על שטיפת הכלים,
משום שזה אומר שהיא בבית עכשיו ולא משוטטת ברחובות.
*לבוס שלי,
שגורם לי להישאר בעבודה עד מאוחר,
כי זה אומר שיש לי מקום עבודה.
*לבלאגן שאחרי המסיבה,
משום שזה אומר שאני מוקפת חברים.
*לבגדים הטיפ טיפה הדוקים מדי,
משום שזה אומר שיש לי מספיק אוכל לאכול.
*לצל שעוקב אחרי לכל מקום,
משום שזה אומר שאני נמצאת בשמש.
*למשכנתא שצריך לשלם, לחלונות שצריך לנקות, לקירות שצריך לסייד
משום שזה אומר שיש לי בית.
*לכל התלונות על הממשלה ,
משום שזה אומר שיש לי חופש דיבור.
*על מקום החניה שתמיד נמצא בקצה הרחוב,
משום שזה אומר שאני יכולה ללכת, ושבורכתי באמצעי תחבורה.
*לחשבון החשמל האינפלציוני,
משום שזה אומר שחם לי מספיק בחורף וקריר לי בקיץ.
*לאישה הצרחנית והנודניקית שעומדת מאחורי בתור ולא מפסיקה לטחון לי את המח,
משום שזה אומר שאני יכולה לשמוע.
*לערימת הכביסה שמחכה לגיהוץ,
משום שזה אומר שיש לי בגדים ללבוש.
*לשרירים הדואבים ולעייפות הגדולה,
משום שזה אומר שאני מסוגלת לעבודה מאומצת.
*ולבסוף:
לשעון המעורר שמעיר אותי מוקדם בבוקר,
משום שזה אומר שאני חיה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
