אולי יום אחד...

לפעמים שקט זה דבר נורא

לפעמים מרגישה שצריך לברוח

לרעש ולעיסוקים

מתוך הריקנות אני מדברת

פחד איום להישאר לבד

דממה מעיקה שוררת בחדר

האם להיות לבד זה טוב?

אולי הסביבה לא עוזרת היא רק מדחיקה?

הריקנות מביאה עימה עצב

זיכרונות חמימים עולים למוחי

ואיתן גם הגעגועים צפים בי

ניחוחות חדשים ממלאים את חלל אפי

זו התחלה חדשה?

האשמות דוחקות אותי לפינה

מרגישה עצמי קטנה

בודדה.

בעולם הזה.