אחותי בוכה לי שזה ייקח הרבה זמן אז אני אקצר...
היה היום יום נמרח, שזה די מבאס כי חזרנו בדיוק מהחופש, אבל בדיוק בגלל זה גם הצלחתי לשרוד אותו- עם כוחות מחודשים!
אה כן, יש לי יום הולדת עוד 24 ימים. ובמשך כל היום הפצתי את זה בבית ספר. :)
מה עוד מתקרב?
אה. נזכרתי!
ה"בשביל ישראל" ואני ממש מתרגשת ולא יכולה לחכות כי אני מתה לפגוש שוב את חבריי היקרים מהקורס משצ"ים... :)
זה יוצא ב-14 לחודש והולך להיות מאוד מאוד מאוד נחמד!
אה כן, ושכחתי לספר איך היה החופש..
תשובה: נהניתי, אבל היה קצר מידי..
מחרתיים אנחנו יוצאים עם הבית ספר להצגה בכפר סבא,
שקוראים לה "שמוליק של זהרה", ונראה לי שראיתי את הסיפור של זה בערוץ לוגי באחד מימי הזיכרון.
זהו, נגמרה לי ההשראה שלא הייתה לי,
אז אני אסיים במשפט שכתבתי היום על הלוח של עליזה בשיעור פיזיקה [סוג של המצאה שלי]:
גם אם החיים מבאסים, תחייכו- זה חשוב!
נ.ב- אני מאוד מצטערת על כך שהפוסט מחולק למיליון נושאים קטנים,
אבל זה רק בגלל שלא הייתה לי שום השראה והרגשתי רצון עז לכתוב פוסט היום,
אז תתגברו..
אוהבת את כולכם.
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
