יש עכשיו חופש פורים.. כמה חביב לי..
אני החלטתי שאני הולכת לנצל אותו עד הסוף..
והתחלתי בכך שהבטחתי לעצמי שבחופש הזה אני מסיימת להעתיק מחדש את מחברת הגדרות במתמטיקה, אבל מה? התחיל החופש, אני ערנית ומוכנה לעבודה והופ! אין מחברת הגדרות.. השארתי אותה בלוקר.. :)
אז זאת כבר התחלה נחמדה לחופש.
כרגע אני בסוג של מרתון שיעורים וסדר, אני מנסה להשלים את כל השיעורי בית שלא עשיתי [בעיקר במתמטיקה.] וגם לסדר את החדר המאוד מבולגן שלי.. :) אבל אני אופטימית- יש לי זמן.. בינתיים אני במין הפסקה כזאת, כי אתם יודעים כמה שזה מעייף לעשות הוכחות בגיאומטריה ולקפל בגדים.
אבל לצערי הרב, [הסגר], אני [נושא], עוד מעט [תיאור זמן], אצטרך ללכת [נשוא מורחב], להמשיך [מושא] לסדר [מושא] את החדר [מושא].
ואני באמת לא יודעת למה ניתחתי את המשפט הזה, אבל כל הזמן קופצת לי התמונה של אורה בתחפושת ספיידרמן מול הפרצוף, ככה שאולי יש לי מושג מאיפה זה הגיע. :)
אני באמת לא מלאת השראה עכשיו לכתוב דברים שנונים ומצחיקים, אז תסלחו לי. אני פשוט אספר סיפור מאוד מעניין על מה שקרה לי אתמול:
אתמול אמא שלי גררה אותי לחדר כושר..
היה בסופו של דבר די מעניין [כי היה לי אחלה נוף וגם הרגשתי מאוד אקטיבית אחרי], אבל אתם מכירים את הימים האלה שאין לכם כוח לכלום ואתם נראים על הפנים, וכל מה שבא לכם לעשות זה להימרח מול הטלוויזיה ולראות מרתונים של "חברים"? אז ככה הרגשתי...
בסופו של דבר הגענו [ואני עדיין לא מבינה איך אמא שלי הצליחה לגרד אותי מהספה ולהכניס אותי לטייץ וחולצה קצרה], אבל בגלל שלפני שיצאנו לא מצאתי את הנעלי ספורט שלי, והייתי צריכה ללבוש נעלים אחרות, חזרתי הביתה עם שיפשוף מאוד לא נעים מעל העקב של רגל ימין. :(
טוב, אז אני אלך לי חזרה "לנצל את הזמן" מכמה סיבות:
1. היום אין לי השראה, כבר ציינתי זאת!
2. אחותי מנדנדת לי שאני אעזוב את המחשב. :)
3. הזמן שהקצבתי לי לכתוב כאן- נגמר.
4. אם אני אמשיך לכתוב, אז אין לדעת כמה פעמים עוד תופיע המילה מרתון.
זזתי [לסדר].
אני.
נ.ב- יש לי 901 כניסות.. יש!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
