גם את הפנטזיות הכי אפלות אפשר לעשות באור

אני כרגע מרגיש כמו עכברוש במים

כמו הרגע קפצתי מספינה טובעת

אבל אני באמצע האוקיינוס

כבר רחוק מספיק מהספינה בשביל לראות אותה מתחילה אט,  אט  לשקוע

ועדיין לא מספיק קרוב לחוף בשביל להרגיש בטוח בהחלטה

עדיין חולפות מחשבות שאולי גורלי היה טוב יותר אילו נשארתי על הספינה

אולי במים אני רק עכברוש רטוב

אבל על הספינה הייתי מישהו, היה לי שם, היה לי כבוד

במים רק קר ורטוב

עמוק בפנים אני יודע שזה הדבר הנכון לעשות

אני יודע שכיום, מי שעומד בהגאי הספינה, הם אנשים חסרי כל מוסר וחסרי צלם אנוש אמיתית

אך מתוך  המים הקרים, בלב שום מקום, פתאום הספינה נראת כמו מקום חם ובטוח

אולי עדיף לטבוע עם הספינה ?

מאשר לטבוע לבד בלב ים ?