גם את הפנטזיות הכי אפלות אפשר לעשות באור
שירי משוררים
סיפורי זימה
סיפורי עמים
בידור להמונים
בקיצור עידן הטלויזיה הרב ערוצית הכל מהכל |
| 3/2010
סבא ונכד.
לפני כמה ימים מצאתי קטע מרגש אבל קצת מרגיז של סופר נפלא, אמנון שמוש (מישל עזרא ספרא
ובניו). החלטתי לעלות לכאן את מה שהוא כתב ואת קטע התגובה שלי אליו. מקווה שתהנו מהקטעים ותבינו שלא הכל תמיד כלכך שחור (או אולי כן).
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שייוון בקיבוצים
ואין אידאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולארי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף ,מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת,
מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס, הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני? סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא.
את התגובה שלי אענה לו באותו מטבע
במאה הזאת
השעון מדויק,
המטלפן נייד,
הסנדלר הוחלף בשפע
והשלטון נשאר אותו שלטון.
במאה הזאת
יש גרעינים לקטים ומבחר בלתי נגמר של פיצוחים,
הרחובות מרוצפים ומרווחים,
אין כמעט איפות בין אדם לחברו
ועדיין אין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
הועשרה העברית בביטויים כמו חמרמורת,
עקר-בית, וכרוכית.
שר בלי תיק הוא אותו מעמד שהיה לפנס לבון.
צימר הוא מקום בו נופשים עם משפחה אהבה ולפעמים גם בלעדיה,
אחוזה הוא מקום בו מבצר סבינו הוא מעונם המהודר
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולארי ובמשפחה.
אנו מכבדים ודוחפים את הקהילה את זקנינו חלשנו ובנינו לקדמה של העולם.
במאה הזאת
היום מסובין עם מאכלים מסין מקנחים בפירות מפרו.
מבקרים בירדן ומצרים ורואים עולם במהירות, תוך יומיים.
במאה הזאת,
המידע הוא נחלת הכלל והעולם שלנו פתוח לרווחה.
מה שקורה בהודו ,אצל בוש ואפילו על מאדים. מגיע אליך במהירות אימים.
במאה הזאת
מגדלים עגבנייה בכל השנה,
פלפלים בגודל של פילים ומשוררים ,סופרים וזמרים צעירים משחקים עם מילים.
במאה הזאת
שוכלל המחשב, מטוס הסילון, אפילו ההליכון.
במאה הזו
אנשים חיים ללא בושה, להיות מי שהם, אפילו אישה. ילד יכול לבוא אל אביו עם
חזה נפוח ולהתוודות שהוא גאה ופתוח.
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
אך גם ובדורך, עד שמבזק קו היו מקבלים, היו עוברות כמה השנים.
במאה הזאת – המאה שלנו – הייתי רוצה שתרגיש בנוח ונעים. אז בוא סבא שב
עמדי, שב וניראה ביחד סרט בדיוידי.
הנכד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
