היום בבוקר בדרכי לבית הספר
עבר לידי ילד דוסי שקטן ממני בערך בשנה,
והדוס הקטן שלח לעברי את ההערה הבאה:
"למה את מתאפרת? מי את חושבת שאת בכלל הא?!"
בתגובה הרמתי את האצבע האמצעית שלי והמשכתי ללכת.
בסוף אחת ההפסקות
ניגשו אלי שתי פאקצות משכבת ח'
ועשו לי כזה:
"זאת היה כאילו שירה כזאת או שזה היה כיאילו ריקוד כזה קודם? שיו איזה פוסטמה חע חע חע.."
אני בתור בנאדם בוגר
בעל ראש על הכתפיים
התעלמתי מהערת השוליים המטופשת
ושחכתי מהעיניין.
אבל אורטל לא שחכה
היא רצה להרביץ להן כשהיא ממלמלת:
"מי הן שירדו על חברות שלי".
אז תבינו.
אני עושה מה שבא לי
אני מתאפת איך שבא לי
אני רוקדת איך שבא לי
אני שרה איך שבא לי
אני מתלבשת איך שבא לי
אני מסדרת את השער איך שבא לי
אני לומדת איך שבא לי
אני כותבת איך שבא לי
אני הולכת איך שבא לי
אני צובעת את הציפורניים איך שבא לי
אני מעצבת דברים איך שבא לי
אני פוגעת איך שבא לי
אני מזייפת איך שבא לי
אני מדברת איך שבא לי
אני מקללת איך שבא לי
אני שונאת את מי שבא לי
ואני מתאהבת איך ובמי שבא לי
אוהו כן ומה שהכי חשוב?
אני שמה זיין כזה ענק על מי שזה מפריע לו
כוסאימא שלכם, אף אחד לא הולכת להגיד לי איך להתנהג ומה לעשות
-זונות-
רונע =]
גיבו =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
