בזמן האחרון אני מרגיש שאני צריכה לדבר עם מישהו.
אבל כמעט אף פעם אין לי עם מי.
מאז שעברתי לחטיבה אין לי ממש חברות בכיתה.
למרות, שאני ואור הכרנו כמה בנות בכיתה עדיין אין לי תחושה שאני יכולה לסמוך עליהן
אני חייבת למצוא דרך להתעודד.
התחלתי לרקוד יותר ויותר בזמן האחרון.
אני לא יודעת למה, אבל זה די משחרר ועוזר לפרוק כעס וכאב לב
אני רוצה חברים!
אני וקטי נישארנו בקשר די טוב ואנחנו מדברות די הרבה
אבל מאז שהיא עברה לחוג משחק הזה אני בקושי רואה אותה
די קשה לחשוב שאין לי חברות בכיתה
אולי רק נסט (וגם זה בגלל שהיא רוסיה, וקל להתחבר עם רוסים^^).
למרות שגם שיר אבישג גילת פריאל סיגלית ושיר לא כאלה נוראיות.
אבל הן, הגיעו עם המון חברים לרמות והן גם מכירו המון חברים בכיתה.
וזה גורם לי להרגיש די מחוץ לעיניינים.
אני מרגישה די חנונית פה.
התחלתי להשקיע קצת יותר בלימודים ואני פוחדת שגלל זה לא יהיו לי חברים פה.
הרי אף אחד לא רוצה חננה שתתעלק עליו כל הזמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
