למה לעזאזל זה קורה לי???
למה תמיד אני לבד???
למה אני זאת שתמיד רע לה???
למה לאף אחד לא אכפת???
למה חושבים שאני אתגבר???
למה חושבים שהכל בסדר אצלי???
למה? למה? למה?
נמאס לי.
אני מרגישה י-ו-ת-ר מ-ד-י לבד.
בודדה.
כן כן.
ממש ככה.
בודדה.
כל היום אני לבד.
בוכה.
כן.
זה קורה הרבה.
אני בוכה הרבה.
לפעמים זה מי דחף.
לא יודעת מה עובר.
תחושה חזקה של עצבות.
ואז פשוט פרץ דמעות.
זה כשאין מסביבי אף אחד.
לפעמים זה אחרי מחשבות.
זה עושה לי רע.
אני יודעת שחפרתי עם הנושא הזה.
ושכבר הבנתם שרע לי.
אבל אני עדיין בתוך הבעיה.
עדיין רע לי.
עדיין רוצה למות.
כן.
ועדיין לאף אחד לא אכפת.
בכל אופן.
לא מישהו שמכיר אותי אישית.
=/.
רע.
רע רע.
רע רע רע.
רע רע.
רע.
אההא.
רע מאוד.
כל יום אותו דבר.
אני קמה בבוקר.
הולכת לביצפר.
הולכת ללוקר לבד.
יושבת.
מרגישה לבד.
ואז בהפסקה.
שוב לבד.
ובקיצ.
כל יום.
כל היום.
ל-ב-ד.
ואיך זה ?
איך זה שכל האנשים ו"החברים" הטובים שלי
לא בכיתה ?
ואיך זה שאין לי החברה הכי טובה?
שאפשר לעשות איתה הכל ?
ואיך זה שבהתכנסויות
אני תמיד יושבת לבד
במקום עם החברה הכי טובה שלי ?
(שבמקרה אין אחת כזאת )
ואיך זה שאנחנו מקבלים לעשות עבודות בזוגות
כולם אומרים שהם כבר עושים אותה
עם החברים הכי טובים שלהם ?
ואיך קורה
שאני תמיד מחפשת מישהו
שיהיה אידיוט מספיק בשביל להיתקע איתי
ולא עם החבר הכי טוב שלו ?
נמאסססס.
חרא לי.
לאף אחד לא אכפת.
אני לבד.
רוצה חיבוק.
חזק חיבוק.
ממישהו אוהב.
אני מרגישה רע עם עצמי.
אני שונאת את עצמי.
שונאת את עצמי כמו שלא שנאתי אף אחד מעולם.
ארר.
שונאת שונאת שונאת.
אני שונאת
את כול האנשים שגורמים לי להרגיש לבד
וזה אומר שאני שונאת אותכם אתכם את כולכם
חוץ מולדי ואלבינה
האנשים היחידים שיכולים להבין אותי
לבד תמיד לבד
ולדי אתה מזה חסר לי..............
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
