החיים הם סיפור אגדה וכניראה שהסיפור שלי לא נכתב נכון.....

ולדי בחיים לא חשבתי שהמכתב הראשון שאני אכתוב לך יהיה מכתב כל-כך עצוב

סיפרתי לך בסוף ...

אני מקווה שזה הייתה אתה...

זה הייתה אתה נכון ?? זה לא היה האח האידיוט שלך ?

אני זוכרת איך זה התחיל ...

זה היה בכיתה ד' ארבע ימים לפני שנת 2005

אני זוכרת שביקשת מבר לכתוב את המכתב הוא היה גדול עים שרשרת של חצי לב בפנים...

היינו חברים משו כמו תשע חודשים אבל אי היה אפשר לקרוא לזה חברים ..............

היינו ממש קטנים אתם יודעים לא ממש מבינים מה זה חברים

אני זוכרת שהיה איזה יום שהיתעוררתי בוקר והשרשרת שלי לא היתה עלי חיפסתי אותה הרבה זמן...

אבל לא מצאתי...

אני חושבת שהבנתה משהו שלא הייתה צריך להבין ...

אחרי חמישה ימים נפרדת ממני אני זוכרת איך בכיתי...

לא הפסקתי לאהב אותך אף פעם...

גם כהייתי חברה שלי יוני וגם כשאמרתי שאני אוהבת אותו ...

הרגש שלי אליך התחזק אפילו יותר ....

זהו הרגשתי שאני לא יכולה יותר הייתי חייבת לספר לך מחדש

אפילו הצלחתי למרות שאני בכלל לא בטוחה שזה הייתה אתה.....

עים תקרא את זה תדע שאני אוהבת אותך

הווו איזה הרגשה נהדרת לפרוק את הכל...

vLaDi I lOvE yOu !!!!!!