|
| 6/2007
רשמיו של תינוק
אמא לקחה אותי היום לקופת חולים, כשהגענו היא ביקשה מאיזה זקן אחד שגר בבניין שלנו ובדיוק היה שם לשמור עליי,
אז הוא ישב על כיסא ואני על הברכיים שלו, הוא ליטף לי את קצת השיערות שיש לי על הראש, מעניין איך הוא היה מרגיש אם אני
הייתי מלטף לו את הקצת שיערות שיש לו על הראש, לא רק זה, היה לו גם ריח של מרק עגבניות ומלפפונים כבושים בחומץ.
לידינו ישבו שתי בנות, אחת שמנה קצת עם גופייה צבעונית, שחורה כזאת, לא משהו שהייתי רוצה לצאת ממנו.
ואחת שנראית כאילו יש לה יותר פלסטיק בגוף מאשר בשר, גם ממנה לא הייתי דופק איזו יציאה.
זאתי עם הגופייה הסבירה לחברתה המפלוסטקת מה ההבדל בין הומו להומוסקסואל,
"יוו כמה פעמים אני מסבירה לך כבר יאללה תקשיבי! הומו זה אם אתה סתם כזה הומו יעני פריק כזה מגעיל והומוסקסואל זה יעני
כזה אם אתה באמת אוהב רק כזה בנים יעני איזה בעסה כי אנחנו כאלה מושלמות מבינה, יאאלה תביאי ווינסטון"
מולנו היה דוכן קפה עם אוכל מקומט כמו עור של אישה בת 87 (מחשבה תינוקית : למה את העור של הזקנות לא הופכים לדגי סלמון פרוסים כאלה כמו שאמא מכינה לי בסנדוויץ' וטעים?) אז בדוכן הזה היה ציור, היה רקע של פולי קפה, מלא מלא, ועליהם מודבק איש שחור, סוחב שק מלא על הגב ועוד שק מלא אחד ביד, עם חולצה קרועה מלוכלכת וג'ינס מלוכלך, מזיע, שחיף, עייף.
וחשבתי לעצמי בראשי המזיע :
"אלוהים, אם זה מה שגורם לאנשים להרגיש טוב עם הקפה שלהם, חבל שאמא בכלל הולידה אותי"
1.6.2012
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
