חברימוס יקרימוס ,
אז ככה , הבלוג די סגור אפשר לומר .
וכן אם אני ארצה אני אעדכן ושמחה ,
כי אני לא עוזבת בכלל בכעס , כאילו סבבה והכל
עכשיו , אל תצפו לעידכונים , אבל תמיד תוכלו להיכנס ולראות אולי כן כתבתי איזה משהו.
באמת שהבלוג הזה ליווה אותי המון המון זמן
(מסוף כיתה ו' מי שרוצה לדעת , אתם מוזמנים לקרוא כל פוסט שבא לכם)
לגבי הסיפור - אני לא ממשיכה.
אבל לכל אחד מכם יש המשך משלו בראש [הווו ! כמה מרגש חח]
ולסיום כמו שרצוי לסיים,
אני רוצה להקדיש לכם <טם טם טם> קטע קצר שאני בטוחה שכולם יתחברו אליו:
חבר אמיתי זה אחד שירצה להקשיב ולא רק להשמיע,
אחד שמחבק שהרע מכל מגיע.
שיישאר שכולם כבר עזבו,
אחד שיוותר כי לא תמיד זה רק הוא,
אחד שלא ינטוש בעת צרה,
שיזכיר לך כמה שהוא אוהב אותך.
אחד שידע לקבל אותך כמו שאתה,
אחד שיידע שכוונותיך הן מאהבה.
אחד שייתן בלי לדרוש לקחת,
אחד שכל מילה שלו, עושה בך רק נחת.
אחד שיהיה שם גם בלי שנבקש,
אחד שהלב רוצה לתת לו את כל מה שיש.
אחד שיאהב אותך בלי שום תנאי,
אחד שיהיה חבר ודי 3>
* הקטע נלקח מלי גלמור באישורה*
אוהבת אותכם =)