זהו, כבר ביום ראשון עלית על מדים..
כולם חיכו לך מחוץ לאוטובוס נופפנו לך לשלום ובנתיים רק עצרתי את עצמי מלבכות..
מאז כל פעם שאני שומעת את הקול שלך אני מתחילה לבכות, ואתה כל השיחה [שמתבצעת 8 דקות בקושי] רק אומר לי שאני צריכה להיות חזקה.
יש לי ככ הרבה מה לספר לך מהימים האחרונים.. תמיד סיפרנו אחד לשני הכל.. ועכשיו אפשר רק להחליף שלום ולילה טוב.
כבר רצינו שתשתחרר ואז ניפגש ישר ויופי הבסיס עשה לך יציאה ראשונה בשבת.. כמה נפלא.. ואתה חוזר בראשון
ואז רצינו שתהיה בבסיס פה ליד.. ואיזה מזל יש לנו... שמו אותך הכי רחוק בגלל החבר הזה שלך שלא ארמ תשם שלך נכון.:S
אני ככ רוצה לראות אותך או לדבר איתך שיחה נורמאלית כבר.. אבל זה פשוט לא יצא.. אתה יוצא פעם בחודש.. כמה נפלא..
הרוב בשבתות מיןנהסתם.
אז הדיבור היחיד או הפגישה היחידה שיהיה לנו נורמאלי זה היהי רק בעוד 3 שנים
בדרכ אנחנו הכי הרבה בחופש הגדול כדי לצבור כוח..
ועכשיו אתה בכלל לא פה.. היינו רק חודש ביחד וזהו.. הכל הלך...
אני ככ רוצה שתחזור לפה כבר... אני ככ מתגעגעת אלייך.. אני ככ רוצה שתשתחרר כבר..
למה דפקה לשיריון הלכת?
למה לא שמו אותך קרוב לפה?
אני ככ מקווה שיהיה בסדר... כי כמה שאתה אומר שיהיה בסדר ועוד 3 שנים יעברו מהר..
אי אפשר לדעת... כי אלו רק מילים..
ואי אפשר לדת מה יקרה השנה
לפחות תשמור על עצמך שם..
ותזכור אותך..
אני אוהבת אותך ככ חזק...
רותם.