גיליתי הרגע שאני סוגרת שבת אחרונה בפנימייה על היום הולדת של אחד הידידים הכי טובים שלי.
שהוא גם סוג של אקס.
סוג של.
וזה ממש חרא. הוא הגיע ליום הולדת שלי וגם זה היה אחרי שנה שלא ראיתי אותו בערך....
איזה מעצבן יא אללה..
טוב, אולי נעשה חגיגה פרטית משלנו.. בחיי זה ממש מעצבן אותי, אני לא מאמינה.. מכל התאריכים בעולם!!!!
הוא טס אחר כך לארה"ב לשלושה שבועות אז אין כל כך מתי להגיד לו להעביר את זה.. :(
הייתי מבריזה מהשבת אבל זה לא יקרה מכמה סיבות:
א. אני ברגעים אלו ממש בבית כשהבנות סוגרות שבת בפנימייה כי קיבלתי חופש לפני הבגרות.
ב. אני חייבת לסגור שבת אחת בחודש לפחות. (למרות שאלוהים יודע שזה לא קרה כבר שנה.)
ג. זאת שבת אחרונה עם החניכים ועם כולם וצריך כבר להתחיל לחשוב על מתנות פרידה ופעילויות פרידה.
הגעתי למסקנה חותכת, אני צריכה אנשים חדשים בחיים שלי.
בא לי סטוץ מזדמן עם מישהו חתיך שיידע בדיוק מה עושה לי טוב ויועיל בטובו לענג אותי ללילה אחד ואז יילך.
Is that realy to much to ask?...
אני חוזרת למיטה בניסיון להביא על עצמי קצת שינה. מחר מחכה לי יום ארוך, קבורה בין ספרי המתמטיקה.
ביי חמודים :)
כינוי:
מוֹר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
