בקצרה?

נהיה לי רע. אתמול בכיתי שעה שלמה עד שנרגעתי ונרדמתי.

לא טוב לי פה. ולא יהיה לי טוב שם. או בכל מקום אחר בצבא הזה עד שאשנה גישה.

כרגע אין לי חשק לכלום, גם לא לחיות.

אני רק רוצה להגיע הביתה (לבית החדש) שגם ממנו כנראה נעבור מקרוב כי העולם הזה לא פייר בעליל.

אני צריכה מרץ ואין לי מאיפה לשאוב אותו.

תודה לאל על החברה הכי טובה שלי בעולם הזה, מעיין.

שעזרה לי לעבור את אתמול ואיכשהו, איכשהו, נטעה בי קצת אופטימיות.

אני באמצע עבודה לכן בינתיים אני אפסיק לכתוב למרות שהיה לי כל כך הרבה מה להגיד וקצת לפרוק את מה שיושב לי על הלב.

אבל בסדר.

גם מה שכתבתי טוב.

שיהיה המשך שבוע נעים.

מור.

עיצוב חדש.

3>

מור.