היה אחד הסופ"שים סופ"ש האחרון.. יצאתי גם בשישי וגם בשבת, ודיברתי כל הלילה עם מישהו קרוב ולא הלכתי לישון בכלל..

~

אני מבלה בפנימייה הרבה מאוד וכל כך כיף לי עם הילדים.. ליגה אחרת.

ביום שני יצאנו ליום כיף בשפיים והיה באמת אחד הדברים היותר כיפיים :) בגלל שסתיו ואני לא נכנסנו למים, אנחנו היינו אחראיות לצלם תמונות של כולם וזה היה ממש מצחיק. שפיים הוא לא פארק מים גדול ואנחנו הולכות וכל שניה רואות חניך ומכריחות אותו לעשות פוזה בשביל התמונה..

וגם היה קטע אחד שפז החליק ונשרט וליוויתי אותו לתחנת העזרה הראשונה, ו-וואו החובש ממש חתיך!! היה לי תענוג לעמוד ולהסתכל עליו מחטא את הפצעים של פז ושם עליהם "פלסטר מיוחד ומאוד חזק" (מילים שלו), ואז כשיצאנו, הילדים יצאו קודם (גם ג'פרי בא איתנו), ואז אני התמהמהתי קצת והוא אמר לי "ביי", וחייך את החיוך הכי מדהים בעולם ואני נהייתי בחורה כולי וחייכתי גם כן ואמרתי "ביי"(נו, מה חשבתם?) ויצאתי משם..

אנחנו חוזרות לשפיים שבוע הבא, יום אזורי מטעם הצבא (סליחה, מטעם חיל החינוך והנוער), ואני מתכוונת גם לשבור רגל אם יהיה צורך... :)

~

למי שחס וחלילה שואל את עצמו מה אני עושה פה ביום רביעי (ואני יודעת שאין הרבה כאלה, אם בכלל), ניצלתי שוב את הערב החופשי שלי ויצאתי לי הבייתה, כאשר מחר אני למעשה מגיעה בסביבות תשע וחצי, עשר לפנימייה לעוד יום אחד בלבד של עבודה.

יש שיגידו, מה לעזאזל חשבת לעצמך? איזה מיותר זה. ואז יש את כל החיילים הקרביים שיודעים מה זה להיות רחוק מהבית ואז לחזור אליו, ובוודאי יסכימו אותי. (אחרי כמובן שישמיצו אותי ויקראו לי ג'ובניקית מסריחה.)

נו, מילא.. חחח

אה, ובנימה מאוד מאוד אופטימית זו, שירני, ברוכה הבאה למשפחת חיל החינוך! 3>

~

אין לי יותר מדי מה להוסיף, חוץ מזה שאולי אחרי הכול אני באמת נכנסת לתקופה טובה בעזרת השם, מי ייתן והיא תמשיך, מי ייתן ואמצא אהבה יציבה כבר, או לפחות לילה אחד של שכרון חושים. (ונראה מי ימשיך לקרוא לי אחרי זה חננה..)

P:

אוהבת מאוד את כל מי שממשיך לקרוא פה,

מור.