הרגל מוזר שאימצתי לאחרונה, הוא לבשל כל פעם שאני מרגישה קצת בדאון, משועממת, או באופן כללי חסרת חיים.

זה דווקא נחמד ויוצאים דברים נחמדים, במידה ויש מצרכים מתאימים בבית.

היום חשקה נפשי בפירה תפוחי אדמה.

דילגתי לי למטבח והוצאתי כמה תפוחי אדמה, חלק גדולים וחלק קטנים.

הנחתי אותם על השיש כשפתאום צדה את עיני דמות קטנה וחומה שרצה לה על הרצפה.

ג'וק.

בהתחלה הייתי נחמדה.

ריססתי אותו ממש קצת ואפילו פתחתי את הדלת של הדירה וחשבתי שהוא ייצא לו החוצה.

אבל זה לא מה שקרה. 

הוא שינה כיוון ופנה אליי ואז התחילו הצרחות.

רצתי לחדר ותפסתי כפכף ביד ואז אמא שלי יצאה מהחדר שלי והרגה לו את הצורה.

זה היה טראומטי!

בכל אופן, חזרתי למטבח התחלתי לקלף את תפוחי האדמה בכיף שלי (באמת , בכיף שלי, אני אוהבת לקלף תפוחי אדמה). 

עכשיו הם בסיר, עוד מעט נלך למעוך.

אבל מה שהיה לי הכי הזוי, זה שאמא שלי התחילה לשאול אותי איך אני מתכוונת להכין, ואמרה לי לא לקלף יותר מדי.. כאילו מה? פעם ראשונה שאני מכינה פירה? אני אשפית הפירה בבית הזה! 

לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היא הכינה פירה.

בקיצור, 

אני הולכת להתחיל למעוך. אז שיהיה לי בתיאבון :) !