במסגרת השינוי לטובה במצב הרוח ובכל דבר אחר לאחרונה, יצאתי אתמול עם החברים הכי קרובים שלי לבילוי שכלל שלושה מקומות: הטמפל-בר בסינמה סיטי ראשון לציון, סרט אימה ביס-פלאנט ואחר כך ישיבה נוספת בפאב שנקרא, 55 Drafts&More. מסתבר ש-Draft זה בירה יבשה. לא ידעתי. 

היה כיף אדיר, חזרתי הבייתה בחמש בבוקר...

קצת לפני שנרדמתי שמתי לב שכבר אור בחוץ. אולי הייתי צריכה לצאת לראות את הזריחה.

אפילו הספקתי להעלות תמונות לפני שהלכתי לישון.

עכשיו אני בשלבי סיום של הספר הנוכחי שלי, ששמו "טטיאנה ואלכסנדר" ולא כמו שכתבתי ברשימות ובפוסט הקודם. 

שיא המתח!! איזה כיף, הרבה זמן לא נהניתי ככה מספרים... התגעגעתי לזה ממש.

מזל שיש לי עוד שני מדפים מפוצצים ברכישות של ארבע השנים האחרונות , שעדיין לא הספקתי לקרוא.

בא לי נרגילה. 

*אנחה קטנה*

אולי אני אארגן משהו היום בערב, נראה.

באיחולי שבת נהדרת לכל הקוראים, ופתיחה חגיגית של התגובות. 

מגיבי נאצה וחשים למיניהם יימחקו למיניהם כי פיתחתי אלרגיה קשה לבולשיט.

D:

עריכה:

נזכרתי ששוב חלמתי על הפצצות. 

כבר כמעט חודש יש לי חלום מוזר שמפציצים אותנו ואני רואה את הטילים ואת שובלי העשן. אין לי מושג מאיפה זה מגיע. טראומות של עופרת יצוקה כבר עברו לי.. אני חושבת. אני עדיין קופצת כל פעם שאני שומעת אופנוע ממרחק או משהו שנשמע כמו אזעקה, אבל החלומות האלה חייבים להיפסק... כל פעם זו סיטואציה אחרת.. היום חלמתי שאני עם חברות בים, ואז אנחנו חוזרות הבייתה ובדרך רואות מפעל מתמוטט מול עינינו וההבנה שלנו בחלום היא כי זה בגלל שפגע בו טיל, ואז אני מבינה ששוב מפציצים אותנו, ורצה הבייתה למקלט עם אמא והדלת של הממ"ד משום מה לא ננעלת.. 

מה יהיה עם הראש הזה שלי...