אומנם אני חולה, מאתמול, אבל טוב, החיים עוברים.

הלחץ והחרדה פחתו קצת, הימים עוברים לי בשיעמום גובר. מצד אחד תודה לאל שמשעמם, כי אין נפילות, ומצד שני, אוף!!!!!! אין מה לעשות... הבאתי ספרים (היום הבאתי שניים- גם את זה של הרלן וגם את "אלוהי הדברים הקטנים"). יש מצב טוב מאוד שהיום אני מסיימת את זה של הרלן קובן. ("אל תגלה") ואני אתחיל את השני, והכול יהיה מצוין פשוט

אני רואה עכשיו את מונית הכסף, זו התוכנית הכי מצחיקה שיש...

איזה אנשים מוזרים יש במדינה הזאת, לא יאומן פשוט. חחח

אתמול ידיד ממש חמוד שלי בא לבית הספר והביא לי פיצה :) ואפילו ליווה אותי באוטבוס, איזה כיף

והיום, עשיתי סיבוב עם מעיין ואביב בגדרה.

נשמתי קצת אוויר. כל היומיים האחרונים הייתי חנוקה בבית, חולה, מתחת לפוך.. כמה אפשר?

אז הלכנו קצת לטייל. נסעתי באוטובוס המקומי, שרק אלוהים יודע כמה זמן עבר מהפעם האחרונה שעשיתי את זה.

ראינו את כל גדרה... זה היה כל כך נוסטלגי.. אני ממש מתגעגעת לבית הישן שלי.

עצרנו באורנית שזו חנות לכלי כתיבה, מתנות ועוד... קניתי בריסטולים, טושים וארטליין שחור (האהבה שלי בערך, חח סתם, אני צוחקת) בשביל להתחיל להכין קצת פעילויות בכל הזמן המת הזה שאני נמצאת בבית ולא עושה כלום.

למרות שעכשיו אני כבר קצת עייפה..

נו, שויין.

שיהיה ערב שקט המשך שבוע שקט :)

מור.