ישיבת סיכום החודש לא הייתה נוראית כל כך בסופו של דבר.

למרות שישבנו עד 12 ורבע, שזה הכי מאוחר נראה לי שנשארנו בישיבה, היה דווקא די בסדר. הייתי עירנית באופן מפתיע, ואת השינה הרגשתי רק בסביבות שבע בערב.

בסך הכל היה יום די מוצלח.

אבל למחרת לא הצלחתי להתעורר להשכמה שלי אז נשארתי במיטה, דילגתי גם על ישיבת הצוות הקבוצתית (מה שלא היה נורא כל כך כי הייתה כבר ישיבת צוות של כל הפנימייה ביום ראשון ע"ע ישיבת סיכום חודש) והאמת שהרגשתי די על הפנים, האף שלי סתום כבר איזה שבוע אבל בקטנה. שאלה יהיו הצרות שלי בחיים אה?

בכל אופן,גם יום שני חלף עבר לו בהתלוננויות אין ספור אבל לפחות הוא עבר.

אין לנו מים חמים בבניין, את זה לא סיפרתי.

לא התקלחתי מיום שבת בערב. כן כן אני יודעת, איזה מסריחה אני וכו' וכו', אבל תנסו אתם להתקלח במי קרח כשבחוץ כמעט יורד שלג.

טוב נו סתם הגזמתי עכשיו אבל אני אנסה להתקלח היום. נראה איך זה ייצא.

ולנושא הבא שלי: לוח חנוכה.

כל חודש בערך בפנימייה מתחלף הלוח המרכזי שיושב במשרדים.

(הוא לא באמת יושב, זאת סתם צורת התנסחות.)

על החיילות (דהיינו סתיו נטלול ואני) להחליף אותו, כל פעם לנושא הכי אקטואלי.

כרגע הוא בסימן חורף.

ובימים אלו אנחנו שוקדות על הכנת לוח חדש, שידבר כולו על חנוכה.

והשנה, ההנהלה רוצה לעשות משהו קצת יותר אקסטרימי ופורץ גבולות.

עזבו אתכם מנס פך השמן, כד קטן, נר לי נר לי ועוד שטויות של גן ילדים.

החנוכה הזה, אנחנו עושים היסטוריה!

תרתי משמע.

הוחלט שהשנה כל הלוח יהיה בסימן חנוכה ההיסטורית. מהו מקור החג?  מדוע קוראים לו כך? מי זה מתיתהו? מי זה אפיפנס? (אנטיוכוס, אבל אל תגידו שגיליתי) והכי חשוב- למה לעזאזל המקבים נלחמו על פילים?

כל זאת ועוד בלוח שיתחדש לו בעוד כשבוע. (ביום רביעי הבא עליו להיות תלוי לתפארת מדינת ישראל או שאנחנו נהיה תלויות לתפארת צבא ההגנה לישראל, ולא נזכה לראות את יום השחרור.)

איי.. קשים קשים הם החיים של המורה החיילת בישראל.

(או לפחות בפנימייה שלנו.)

וכעת, אעבור לנושא אחר.

ארוחת הבוקר שלי שמחכה לי בדירה.

יאללה ביי, שיהיה לי בתיאבון :)

יומטוב לכל מי שטורח לקרוא,

מור.