שומקום.

בלילהה אתמול נמחק לי חלום.. זה היה ממש מוזר..

ובמקום לנסות לזכור אותו...כתבתי כמה שורות..

את היומן הנחתי כבר במקום אחר..

אמא אמרה שהיא לא קראה בו...וקשה לי  לזכור מה אני עניתי..הייתי ממש עצבנית..

זה כל כך מטומטם..

הטימטום הזה.. למה זה לא מצחיק אותי..

וזה נורא במקום הכי אמיתי שלי...אנשים קרובים רחוקים נוגעים ..

ממש כמו להרוג אותי. בלי הגזמה.

תגידו שאני דכאונית ומוזרה.. אבל יום אחד גם אתם תבינו..

אזז רציתי רק להרגיש את הדופק..ולראות שאני עם רגליים על הקרקע.. לא זזה מצד שמאל לימין...ולא נופלת מהשביל..

האמת? לדאוג לעצמך זה דיי לא אמיתי..

הריי, תמיד יש מישהו מאחורי הספרים והשירים...מאחורי המוזיקה הזאת שמחביאה את האמת באופן כל כך נעים...ותמיד תמיד...איכשהו, הכל מתקשר למציאות.

אני לא רוצה להודיע פה או לבקר שום דבר.

אבל לי אישית נמאס מכל הקלישאות המזויינות האלה..!! ממש ככה!

אני שונאתת שאומרים לי מה לעשות ואני בטוחה שאף אחד לא אוהב את זה...

והשיגעון הזה שמריץ את כולם קדימה...

והיחס המסריח הזה שאנשים מתייחסים לאחרים שהם לא כמוהם..

והלבוש...שנהיה כבר כמעט בלי לבוש..

והצבעים המזעזעים האלה שמהלכים להם בכל מקום אפשרי...עם המון שחיזיות וקריעות מגעילות..שאותן לא הייתי רוצה להחליף!

והריח ממנו, שכבר הולך ומתנדף..

ואפילו הלב פצוע.. קרוע מכל הכיוונים...ופאקינג שם זין על המושג הזה שנקרא אהבה!! ששוב אני אומר..זה בולשיט..ועכשיו אני באמת יכולה להעיד.. אין בזה שום דבר אמיתי.

ולכן, אחרי ההקדמה הסוחפת הזו, ואחרי כל המשפטים האוניברסלים האלה, שכל אדם שני בעולם שחש שהוא איזה משהו, אומראותם...ולא אומר אותם באמת כי זה מה שמעצבן אותו...אני רוצה רק להודיע לכם : אני מתפטרת !

ולא, זה לא במובן הזה .. חחח

הכוונה היא למתפטרת מהחברה המעיקה הזאת...כלומר מעכשיו...(לא שזה היה אחרת קודם...אבל עכשיו זה פשוט מוצהר) אני לא עושה מה שאומרים לי, ואני עושה רק מה שהפצוע ...שבזכותו אני יכולה גם לחשוב...ולעשות הכל... רק מה שהוא אומר ...אני עושה..

וזה כמו חוק מרפי..

הריי למי באמת איכפת מה שאחרים עושים?! :/ פאאק..

באמת שלאף אחד...

אולי אולי אולי...ואני שוב מדגישה..אולי.. יכול להיות שרק מישהו אחד ויחיד...שאתם באמת מרגישים שבלעדיו לא הייתם שורדים את כל מה שעברתם עד היום...אולי רק מה שהוא עושה ומרגיש איכפת לכם באמת ..

אבל אם זה מישהו אחר.. שדווקא לא מזיק לאף אחד...וקם בבוקר כמו כולם..

לא חכם במיוחד וגם לא יפה במיוחד...ועושהה הכל בדרך הקשה כדי להגיע לפיסגה...הוא לא מסוג האנשים שהולך להם הכל בטיק טאק..בלי לחשוב אפילו...הוא קצת פחות מוכשר מאחרים... גם קצת פחות נחמד.. הוא כמעט קרוב ל0 לבכל דבר....אם הייתם מכירים אדם כזה... לא היה באמת איכפת לכם מה הוא מרגישש וחושב..למרות שאני בטוחה ב10000 אחוז...ויש לי הוכחות בדוקות...שהרגשות שלו עמוקות פי המון מהרגשות שלך, של אותו אדם בלא באמת איכפת לו.

ואתם יודעים מה?

התחרטתי. אני כן באה לבקר פה!

אני באה לבקר את כל האנשים שמתנהגים חרא לאנשים אחרים.

ואולי יש פה מסר מאחורי טענתי.. ואולי אני אולי איכשהו מקשרת את זה למציאות..

אבל קחו שניה לדוגמא את עצמכם...תעצמו לשניה אחת בלבד את העניים...ותדמיינו את התיאר שתיארתי...בתור עצמכם!

לא הייתם רוצים להרגיש כמוהו. תאמינו לי שלא.

והמילים שכתבתי אתמול, על זה הם מעידות!! אני לא מראה אותם..כי אז יבואו שדים!!

ואף אחד לא רואה ...איך הוא לבד מתבודד...ובוכה לו. כי הוא לבד.!!

נניח שהבנתם,

ולמה כל זה?

כי אתמול בלילה...ברח לי חלום...שיש לו המון משמעות..

ואני רק זוכרת אותי...לפני כמה וכמה זמן...שם..באותו מצב.

והכל בגלל החלום הזה.

חוצמזה...הכל סבבה..

עכשיו גם יש לי פסיכולוג. חחחחחחחחח

בדיחות שלי עם עצמי ..אל תנסו להבין.

אזז בעצם לא ממש עזר לי כל הרעיון של הקבע..

ולא ממש נכנסתי לעצמי..

לא ממש השלמתי עם הכל!

ובעצם מה זה הבולשיט הזה לפתוח כאן את הלב?? :/

למה אני בכלל עושה את זה?

לא הלכתי היום לבית הספר.. ואמא שלי לא מספיקה להציק לי...

נימאס לי מכל מה שקורה מסביב ובא לי לצרוח!

בא לי לצרוח ולעבור מכאן! לעבור דירה למקום שבו אף אחד לא מכיר אותי!!

למקום שאני אהיה חדשה עם דף חדש...והלוואי שיקרה איזה משהו..הלוואי שאני סוףסוף אצליח!

שום דבר בחודש האחרון לא זז..

הכל תקוע..!!

גם כשממש ניסיתי.. עדיין נתקעתי במקום!!!

אזז מה אם אני רוצה להגיע קצת אחרי האופק..ורוצה להצליח קצת יותר מכולם...ורוצה קצת להיות אחרת ושונה..

אבל זה רק מוביל אותי למטה..

זה רק מחליש אותי ומעצים את כולם..

זה רק הופך אותי להיות כל כך קטנה ועלובה..!!

אז אני באמת מצטערת שהייתי אנוכית ומגעילה..

באמת מצטערת שהאשמתי אותכם בהכל..אני מצטערת שהייתי עסוקה בעצמי..שהקטנתי ראש...שהייתי דיכאונית ועצובה...שלא האמנתי בי ובכם..

אני מצטערת שבגדתי...שעזבתי...שצרחתי..שקיללתתי...

מצטערת על הכל..

אולי זה הזמן לקיים תיקון..

בעצם לא אולי! זה הזמן לעשות את זה..

אחרים לא מבינים את זה.. בעצם אף אחד..

להיות לבד פה זה כל כך כל כך לבד...

גם כשאתה מנסה להיות הכי ביחד... אתה לבד..

ואני לא מתכוונת מבחינה פיזית... יש לי המון חברים שאני אוהבת ומעריכה אותם על הכל!! אני באמת סוגדת לכל אחד מהם..

אבל מבחינה אישית נפשית ...זה לגמרי לבד..! :/

אולי לא תבינו מה שאני מנסה לומר..

ואולי תסכימו עם כל מילה שלי..

יש מצב שחלקכם יצחקו על הטיפשות והחפירה..

ויש כאלה שינסו להגיב בללא שם כמה שאני ילדה מטומטמת ומחפשת תשומת לב..

תדעו לכם. אני ממש לא כזאת..ויכול להיות שהכרתם אותי אחרת..

אבל באמת שאני משתדלת להיות שונה כרגע..

אני משתדלת להנות כמה שיותר.. להיות אני ...ובכל זאת להכיר בכם כאנשים הקרובים ביותר אליי...

חלק לא ענו לי על זה..

אפילו לא קראו ! :/

אז סליחה מראש..

עוד שבוע יומולדת שנה לבלוג!

מזל טוב..

שלכם באהבת עולם

ממנטו מורי.

חודש לי ולארז :]

בדיוק היום.

שיהיה במזל..

הלוואי שאני אזכה לכתוב גם על החודשים..בחודש הבא :]

אגב..

אין על בדיחות קרש!!

זה הכי מצחיק בארץ.