שומקום.

ואואוא... מלאא זמן לא עידכנתי.. ובאמת שלא בכוונה...

מחוסר זמן!:)

האמת שאני כבר דיי שקועה במחשבה שהחיים הם חרא אבל צריך לנצל אותם..

ואני דווקא דיי אוהבת את הגישה הזאת.. היא מקלה עליי..

גם חזרתי לייעץ לאנשים.. שזה עוד יותר עושה לי טוב כי עכשיו אני בצד העוזר ולא הנעזר!

בכל מקרה..

עבר פורים , והשביעיסטים נסעו לפולין והשמיניסטים לאילת.. והביצפר כולו היה של שיסיסטים וזה היה בנזונהה כי היתה תחושה של שביתה ..חחח

נשברה לי המצלמה .... וחבל :(

טיול ליווים היה קשה מאוד מאודדד מאודד.. אבל היה בנזונהה !! אני מתה על הצוות, באמת אחד אחד... מצחיקים כאלה , סטלנים, בראש שלי כזה.. עושים שטויות!!! :)...והחניכים האלה כאלו נשמות !! חחולה עליהם!! חחח קיצור אני שמחה שעברנו גם את הטיול הזה בשלום..

ברמת העיקרון.. מה שנשאר זה רק פסטיבל שבועות , מחנה קיץ.. ופעולת פרידה :(

ואיך כמובן יכולתי לשכוח את הבגרויות!!

בקיצור ..

אני רק רוצה לסיים בשיר .. לא בטוחה שתאהבו.. אבל כתבתי אותו לפני חודשיים בערך..

להתעלם-

איך שאתה קם בבוקר עם תחושה שיקרית

איך שאתה קם בבוקר עם הרגשה שלילית

איך שאתה מתחיל את היום בהרגשה הגיונית

פותח עניים מסתכל סביב

מתחיל את היום עם חיוך

פותח עיתון נעלם בתוך דמעות של אנשים

שלעולם אולי לא תכיר

ואז מסתכל דרך החלון , ותוהה

להיות או לא להיות?

פזמון:

אז תפסיק להתעלם מעצמך

ותפסיק להדחיק את החלומות שלך

אור קסום , אור גנוז ,

שמבטיח לך .

שרק אם תירצה ורק אם תתאמץ

העולם יחייך לך

מביט לשמיים במבט מאשים

למה אלוהים כל הזמן שוכח

שיש אנשים , שלמרות שהם כ"כ קטנים

גם להם יש חלומות שמחכים

אשליה שמתעוררת , מחכה לך על השולחן

פרח ושוקלד - מתנה נהדרת

אבל נוח לי עכשיו , לעצום עניים ולברוח

להתרכז במציאות , ואת הצרות לנסות לשכוח

להתרכז במציאות לגרום לחלומות לפרוח!!!!

פזמון:

אז תפסיק...

השיר הזה מולחן על הפסנתר , הלחן מקסים בעניי.. ולא בגלל שאני הלחנתי.. הוא פשוט באמת יפה!! :)

מה שבעצם ניסיתי להראות בשיר הזה .. זה את מה שהרגשתי פעם, לקום בבוקר עם תחושה מגעילה אבל עם רצון לחייך.. ואז להסתכל בעיתון ולראות את כל מה שקורה, ואז להעלם בתוך עצמך עם הדמעות של העיתון.. ואיך אנשים בעצם בגלל התחושות שלהם ובכגלל שהם מרגישים כלכך רע, כבר הפסיקו לחשוב על עצמם כי הם יודעים שכל אושר קטן , הוא זמני.. והפסיקו לקוות שהחלומות אי פעם יכולים להתגשם.. אבל בעצם אם אתה חולם אפילו קצת... ואם נגמרת לך התקווה.. אז משם מתחילה האמונה.. ובעצם שם אתה צריך להתאמץ כדי להיות מאושר.. הגעתי למסקנה שאושר זה בדיוק כמו להלחם על פת לחם!

בהמשך של השיר.. אפשר לראות איך האנשים שרע להם.. במקום להאשים את עצמם על המצב שהם הכניסו את עצמם.. הם מאשימים את ה"אלוהים" שלהם או מחפשים קורבנות האשמה ... לזה ששאבדה להם התקווה והם לא מגישימים חלומות.. שכל חלום שלהם הוא בגדר מחכה בטור.. ולא בדרך להתגשמות... בבית האחרון , מדובר על כסף שנותן לאנשים להיות מאושר..שזוהי אשליה זמנית.. וכסף הוא מתנה באמת נהדרת אבל לא מה שתביא אדם לאושר פנימי...וחיוביות עם עצמו ועם העולם..

ובעצם איך מכל זה אני התמודדתי , פשוט ברחתי.. כי היה לי הכי נוח. בפזמון "המלצתי" בעצם לעצמי מה לעשות..

ובאמת התאמתי ובאמת רציתי שהתקופה המסריחה תיגמר.. באמת התרכזתי בעיקר ולא בטפל... והפסקתי להתעלם מעצמי..

ועכשיו ,

אני באמת מרגישה בשינוי..

ואני ממליצה לאחרים להתאמץ על האושר שלהם. כי זה חשוב יותר מהכל.!

סליחה על החפירה.. פשוט היום בדיוק שמעתי את השיר הזה בהקלטה על המחשב אז הייתי חייבת !!!! :):):)

נתראה בטירוף הבא!!

(L)

3> ממנטו מורי.

בנות , אני כלכך אוהבת אתכן.