שומקום.

הרקולס היקר,

אני חייבת שתדע...לפני הכל...

שאין מישהו בעולם הזה שמבין אותי יותר ממך...

שמתייחס אליי כראוי..

שיודע תמיד להגיד את המילים הכי נכונות בזמן הכי נכון...

שאוהב אותי כמו שאני... (אם בכלל ) או לפחות נותן הרגשה כזאת ! ! !

ותמיד תמיד בשבילי...גם אם לפעמים אני לא תמיד שם!!

אני רוצה שתדע, שכל הפוזהה שלל השמחה הזאת...זה הכל רק מסביב..!!!

רק שתדע!!

אין שמחה בלי עצב ...

ואין שמחה ללא שותפים.. ואני חייבת להבהיר לך.. אני תמיד אהיה השותפה שלך..

אם זה בעצב..ואם זה בשמחה...!!

וכל ההקדמה הזאת..

רק כדיי לומר לך...שלמרות כל הקירבה הזאת בנינו..

שרק בזכות הקלישאה הזאת ...רק בזכותה או יותר נכון בגללה התקרבנו..

ורק על דבר אחד אני יכולה להודות לה..

אז למרות כל זה..

זה לא אותו דבר..

תמיד זה ליד...אבל זה לא זה!

פעם[?!] כן אפשר לקרוא לזה פעם,  פעם הכל היה שונה!!

היית בא להגיד לי שלום עם חיבוק ענקי ...כולם מאושר...מדלג בין השלוליות, עם חיוך מאוזן לאוזן...

ועכשיו?!

בקושי חיוך..

בקושי אתה מדבר..

אתה לא מרוכז בשום דבר..

כל היום אתה מדבר כמו איזהה אחד שהזריק חצי קילו קוקאין...ושתה 4 בקבוקי וודקה לבד..

רק שאצלך זה סם מסוג אחר!!

והנסיונות העלובים האלו רק כדי להראות לכולם כמה שאתה חזק@!! רקר מראהה על החולשה שלך..

ורק מראה על כמה שאתה חלשש כי אתה לא מסוגל להתמודד עם האמת ועם המציאות..

ולכן אתה רוצה לגמור עם הכל!!

לעזאזעל הכל....!! אני מנסה להרגיע אותך...ולא הולך לי.

רק תגיד לי מה לעשות ואני אעשה!!

באמת שחשוב שלי שתקום בבוקר עם חיוך ותגיד לעצמך מול המראה כמה שהעולם יפה וחיים טובים!!

באמת חשוב לי מה שאתה חושבב ומה אתה מרגיש...

אני לא רוצה להישמע כמו איזהה אמא קטנה ..

אבל דיי!!

מספיק..!!

הגעת לגבול..לקו האדום אצלי!!

קח את עצמך בידיים מהר מהר מהר...לפני שאני אקח אותך בידיים שלי...ואני אכריח אותך לעשות מה שאני רוצה רק כדי שהכל יסתדרר ויחזור להיות מה שהיה פעם!!

אתה באמת חשוב לי..

ואני לא רוצה שאיי שם באיזשהו יום אחד..

אני אקום בבוקר והרקולס האל היווני והעתיק הזהה שלי...כבר לא יהיה כאן..

וה-שלי...השייכות הזאת..

כבר לא תיהיה כאן..

וכל הזיכרונות..

וכל הצחוקים..

וכל הבכי..

והשיחות..

הכל הכל הכל..

פשוט הכל יחלוףף עם הרוח!!

זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה!

ואני כל כך שמחה שאמרת לי את מה שאמרת!!

שנימאס לך מהכל..

ושאתה כבר רוצה להתגבר על מה שקורה סביבך..

ועל זה שאתה לא מסוגל להתרכז בשיעור..

אתה לא מסוגל לחייךך חיוך אמיתי... הכל מזוייף!!

אתה לא מסוגל ללמוד למבחן בשקט...כי היא!! היא קוראת לך בין המילים...ובין השורות ..ומתרוצצת ורצה וזזה לך בראש...במוח שלך...המקום בו מרגיש את הכל..

המקום שקובע ..שמחליט על כל פעולה בגוףף...היא פשוט השתלטה עלייך!!

אפילו על המוזיקה אתה כבר מתחיל לוותר..!!

מיתר אחרי מיתר...צלילים מהממים היית פורט לידיי...אז! לפני שהכל קרה..

ועכשיו אתה אפילו לא מסוגל לנגן סולם דו מז'ור הכי פשוט שיש!!

ואם ניראלך שהגזמתי..

אז תדע לך שלא..

כל הניסיונות האלה...כל המסכה הזאת...כל ה'אהבה' הזאת..שככה אתה קורה לזה...בשם קצת משונה.

כי אהבה זה לא מה שקורה אצלך בלב...במוח...בגוףף..

אהבה זה משהו אחר לגמריי..

שבשביל להאמין צריך להרגיש...לא לנסות לחשוב!

ואולי הרגשת..

אולי אתה עדיין מרגיש..

אולי גם לא תשכח בזמן הקרוב..

אבל בשביל לאבד המון דברים בשביל מישהו שאולי גם לא מעריך את כל האהבה העצומה הזאת...

שלא מרגיש שיש מישהו מעבר למסך...שכל הודעה שלו נכתבת אחרי פעימה ופעימה ...ואולי גם היסוס...ואחרי מחשבה של 10 פעם אם "לשלוח או לא לשלוח!! "

אני לא חושבת שבן אדם כזה ראוי לאהבה שכזאת..!!

ובאמת שאין לי שום דבר נגד...אני דווקא ממש בעדה!

אבל התנהגות כזאת לא מגיע לך!!

מגיע לך יותר!

תאמין לי שמגיע לך יותר!!

וחוצמזה..

יש מישהו שיהיה כאן כדי לבדוק לפעם הבאה שצד השני יהיה בדיוק הראוי!!

ואת? חבל..הפסדת!! :[

אז הרקולס..

תמיד כאן בשביל להקשיב לדמעות שלך..ולהקשיב למילים...ולדעת שאתה לא מוכן שחייך יהיו שמחים...כי אתה ליצן עצוב!! .. אבל יש מי שינסה לשנות את זה...וזה אני! :]

תמיד איתך-

הלנה  :|

(אמא של הרקולס למי שלא יודע חחחח )