לא כל דבר מעצבן אותי. בדרך כלל אני בנאדם רגוע ושלו. אבל אם יש משהו שיכול להוציא אותי מהכלים זה כל אותם אנשים וחברות שמנסים ומצליחים לחנך אותנו לצרוך את המוצר שלהם כשבעצם אנחנו ממש לא צריכים...

בבוקר בהיר אחד קם לו איזה ברנש שמנסה למצוא דרכים מקוריות להוציא עוד כסף מהאזרח הישראלי ומייד ממציא מוצר ש"יביא לנו את האור". פתאום אנשים יתחילו לשאול את עצמם "איך יכולנו להסתדר בלי המוצר הזה עד עכשיו?".

דוגמא מצויינת היא קלגון. אנשים רואים בטלויזיה טכנאי מכונות כביסה שממליץ להוסיף קלגון לכל הפעלה. כל זה לאחר ששחקנית מכובסת עושה פרצוף מאד מסכן למצלמה אחרי מכונת הכביסה שלה התקלקלה כביכול.

תחשבו על זה- טכנאי נותן טיפים בחיני חינם לשמירה על מכונת הכביסה. זה לא אמור לפגוע לו בפרנסה? אז זהו שלא.

אני לא יודע כמה בוכטות הטכנאי הזה קיבל על הפרסומת אבל קודם כל הוא זכה לפרסום חינם, אז זה כבר שווה לו. עכשיו נסו לחשוב עד כמה אובייקטיבי יכול להיות אדם שמציעים לו פרסום חינם בפריים טיים בטלויזיה? עד כמה הוא אמין מבחינתינו?

עכשיו אחרי שיישרנו קו לגבי הטכנאי הממליץ, נסו לחשוב לרגע כמה פעמים בימי חייכם יצא לכם לראות מכונת כביסה שבאמת מתקלקלת בגלל האבנית...

אם ניקח לדוגמא מכונת כביסה ממש גרועה שמתקלקלת פעם בשנה וחצי בממוצע, אז אפשר לומר שפעם היא מתקלקלת בגלל האטם ופעם בגלל המיסב ופעם בגלל סתימה כלשהי וכן הלאה. אם היא מתקלקלת בתדירות יותר גבוהה יותר, יכול להיות שזהו מסר מהחלל החיצון שכבר הגיע הזמן להיפטר מהגרוטאה. בכל אופן, יש לי יסוד סביר להניח שרוב התקלות לא מגיעות מהאבנית...

עכשיו בואו נניח שבאמת היה כבר קיקול בגלל האבנית- טכנאי לוקח 140 ש"ח לביקור בבית? בואו נוסיף לזה את עלות גוף החימום שצריך להחליף- בהגזמה נגיד שעוד 120 ש"ח?

קלגון עולה בסביבות 30 ש"ח ואם אין לי הרבה כביסות יוצא שאני קונה קלגון בערך פעם בחודש, כלומר 360 ש"ח בשנה... תעשו לבד את החשבון...

השבוע קראתי במעריב עסקים כתבה שנועדה לעזור לנו, הצרכנים להתמודד עם עליית מחירי הדלק.

חברת דלק הכינה עבור הקורא רשימה של טיפים איך לחסוך בדלק.

אז מעבר לעצות הידועות בסגנון של "לא לאמץ מדי את המנוע, לא להחזיק משקל מיותר ברכב" וכו', בסוף היתה המלצה אחת שממש נגעה לליבי- להשתמש בתוסף לדלק בכל תדלוק. פשוט מצויין.

עם ישראל כבר בוכה על זה שהדלק התייקר ועכשיו בכל תדלוק הוא צריך לשלם 8 שקלים יותר, אז אתם באים להציע לו תוסף שמייקר לו את התדלוק בעוד 30 ש"ח?!

אז הם כתבו שם שהתוסף מסייע לשמור על המנוע נקי ממשקעים ובכך משפר את צריכת הדלק, נכון. אבל פה נשאלת השאלה, האם אתם באמת מאמינים שזה חוסך לי 38 ש"ח בכל תדלוק???

ושוב נעשה חשבון פשוט. אם אני מתדלק 10 פעמים בחודש ובכל פעם אני קונה תוסף ב-30 ש"ח (למרות שיש תוספים הרבה יותר יקרים), אני משלם מדי חודש בנוסף על התדלוק הרגיל שלי עוד 300 ש"ח לחברת דלק שהמליצה לי בתמימות וללא כל אינטרס מצידה לחסוך בדלק...

בואו לא נהיה תמימים!

ודבר מעצבן אחרון להפעם- ראיתם את הפרסומת לסלטי "אבו גוש"?

בפרסומת רואים איך החומוס יוצא ישר מידיו של הטבח במסעדת "אבו גוש" המפורסמת ומונח אחר כבוד על המדף בסופר.

זה מאד יפה שהם גורמים לנו לחשוב שאנחנו אוכלים באמת חומוס שמיוצר באבו גוש. גם לי זה עשה חשק.

הם רק שכחו לציין שהחומוס הזה הוא חומוס של מעדני מיקי ושהוא לא ממש יוצא ככה מהמסעדה, אלא ממפעל הסלטים שלהם...

לפני מספר חודשים הלכתי לתומי ברחוב ואזני קלטו רעש טורדני של אווירון.

הבטתי למעלה ו... הופ, עיסה לבנה נחתה עלי בשפריץ מגעיל והכתימה השרוול השמאלי בחולצה.

אני יודע מה אתם חושבים, אבל זה לא זה.

לא, לא... זה גם לא זה.

היום אני די משוכנע שזה היה האווירון של יופלה.

מכירים את הפרסומת של יופלה, לא? נו, זאת שהילד המעצבן צועק "אווירון" ומייד אחר כך מגיחות מהשמיים אלפי כפיות עמוסות ביוגורט בכיוונון ישיר על פיות האנשים הנדהמים.

אני לא פוסל את האפשרות שאחת הכפיות פיספסה ורוקנה את המטען על החולצה שלי. קשה לי להיות בטוח שזה מה שבאמת קרה... הייתי צריך לטעום.

הקטע עם הכפיות שמגיעות מהשמיים הוא עוד דוגמא לשורה ארוכה של פרסומות פלצניות ומתנשאות.

ליאורה הפנתה את תשומת ליבי לעובדה המצערת שהאישה השמנה מהפרסומת של יופלה כבר שנים אוכלת את הדאייט ועדיין נשארת שמנה...

טוב, אם את ניזונה מכפיות מרחפות, אל תתפלאי...

האמת שגם אני לא מתפלא. הרי אנחנו מדברים פה על אותם אנשים שמאמינים שהתות שובב, האפרסק מאוהב, הליצ'י חולמני והדובדבן פראי.

למי שזוכר, בפרסומות של יופלה מופיעים גם אנשים מוזרים עם לשון ארוכה במיוחד או עם חיוך גדול מדי.

מי שרוצה לדעת יותר על המאבק בין יופלה (של תנובה) לבין דנונה (שטראוס) בקרב על הגביע, צריך להביט קודם בגביע.

להלן תמונה של הגביע ה"קדוש":

בפוסט הקודם שלי יצאתי נגד שיטת ההפחדה של הרשות למניעת תאונות ע"י הפרסומות שלהם.

נתתי שם כמה דוגמאות לעבודות קריאטיביות שמספקות אלטרנטיבה טובה. עכשיו הכנתי אלטרנטיבה יצירתית משלי.

בתמונה רואים רשיון נהיגה מתפורר בתוך כוס בירה על רקע הכביש כשהמילה לחיים כתובה למטה ומקבלת פה משמעות נוספת.

כשאתה מסטול, אתה יכול לצפות בסרט אימה ולהיקרע מצחוק.

כשאתה מסטול, אתה יכול לעשות מה שבא לך ולצפצף על החוק.

כשאתה מפוכח, אתה נוהג באוטו של ההורים ומזמזם לך שיר עם הרדיו, עד שמגיעה הפרסומת המעצבנת והמפחידה על התאונות. אם היית מסטול זה לא היה מפריע לך, אבל עכשיו זה כל כך מעצבן אותך, עד שאתה לא יכול להישאר אדיש אליה. אתה חייב לעשות משהו, ומהר.

אתה מחליף תחנה.

כדי להתגבר על החרדה, אתה מגביר את הווליום למקסימום, שר בכל הכוח ומתופף על ההגה.

אתה נכנס לקצב המטורף של המוסיקה ונסחף לעולם אחר.

מובן שבגלל הרעש לא יכולת לשמוע את הנהג שצפר לך שניה אחרי שחצית את הצומת באור אדום...

הבוקר דיברו ברדיו על ביבי וברק.

שני פוליטיקאים שחוו על בשרם נסיון כושל בניהול מדינה.

שני אנשים משכמם ומעלה שהחליטו לקחת אחריות לאחר הכשלון שלהם ולפרוש מההנהגה.

שני פוליטיקאים שהמתינו בסבלנות עד שכל כך יימאס לנו מההנהגה הנוכחית עד שנתחנן שהם יחזרו...

עכשיו הם חוזרים- ובגדול.

ברדיו ניסו להבין איך קורה שהציבור נותן עכשיו כל כך הרבה אמון בסקרים לאנשים שהוא מאס בהם וכבר איבד בהם את האמון?

האם הזכרון שלנו עד כדי כך קצר?

מומחים בתחום הזכרון, הצביעו על כך שאנשים נוטים לזכור טוב יותר את הדברים הטובים וממהרים לשכוח ולהדחיק את הדברים הרעים.

זאת הסיבה שהציבור רואה אותם עכשיו כאלטרנטיבה הולמת...

מובן שאם אחד מהם יחזור להיות ראש ממשלה, כל כשלון או מחדל קטן מייד יצטרף לשורת הטעויות שהוא עשה בעבר ורק אז יצוצו ויעלו מחדש אותם זכרונות.

מחקרים שנעשו ברחבי העולם מראים שכדי לישון טוב בלילה, אנשים מדחיקים (דוחקים לפינה אפלה בזכרון) מראות לא נעימים וחוויות קשות.

לפיכך שיטת ההפחדה בפרסומות נגד תאונות דרכים הוכחה כלא יעילה.

זה נכון שהמראות קשים. זה נכון שאי אפשר להישאר אדישים. זה נכון שזה מפחיד וזה גורם לנו לחשוב. זה נכון שיהיו כאלה שיגידו שזה באמת יגרום להם מעכשיו לשים לב יותר טוב לנהיגה שלהם, אבל בואו נזכור שיש הבדל עצום בין דיבורים למעשים. בפועל, כדי שנוכל להתרכז בנהיגה אנחנו נמנעים מלחשוב על הדברים הקשים האלה...

ומי שאומר שאין אלטרנטיבה בדר"כ משקר או שהוא עובד בלפ"מ...

הנה כמה דוגמאות:

בתמונה הזאת אפשר לראות המחשה לתפיסת המציאות המעוותת שיש לנו אחרי שתיית אלכוהול. משאית ענקית יכולה להיראות לנו כמו משאית צעצוע... תחושת הפחד לא קיימת...  

 פוסטר של רכב עם שימשה מנופצת מעוך בכוונה על קצה משתנה בפאב. המעיכה יוצרת אפקט שזוכרים היטב גם אחר כך..

הרשו לי לשתף אתכם בסיפור מעצבן שקרה לי.

לפני מספר שנים ניהלתי חנות קטנה לממכר טלפונים סלולריים של פלאפון.

כמו כל משווק, גם אני רציתי להגדיל את ההכנסות שלי על ידי מכירת מוצרים נילווים (אוזניות, נרתיקים, מטענים וכו').

בשלב מסויים רציתי להפיק שקיות נפרדות לאבזרים שאני מוכר וחיפשתי סיסמא (סלוגן) שתודפס על השקיות.

חשבתי לעצמי שהסיסמא חייבת לומר שני דברים: האחד הוא שאנחנו אמינים מאד והשני הוא שניתן למצוא אצלינו הרבה מעבר למכשירים הסלולריים.

הסיסמא שקלעה למטרה הכי טוב היא "לא רק מדברים".

הייתי מרוצה מעצמי והדפסתי את השקיות.

אחרי שנה קרו לי כמה דברים מביכים מאד...

חברת פלאפון הקימה ממש קרוב לחנות שלי מרכז שירות גדול. זה פגע לי בפרנסה ונאלצתי לסגור את החנות.

ואז פלאפון החלו לצאת בקמפיין חדש עם לוגו חדש תחת הסלוגן "פלאפון- לא רק מדברים"...

קשה לי להוכיח שפלאפון גנבו ממני את הססמא, למרות שכבר שנה לפני כן הופיעו בשוק שקיות אבזרים עם הססמא הזאת.

קשה לי להוכיח שהם גנבו ממני את הססמא, למרות שזה נראה מאד הגיוני, כי הייתי באותו זמן משווק של פלאפון ודי הרבה אנשים מתוך חברת פלאפון הסתובבו אצלי בחנות...

הראיות שלי הן נסיבתיות ותמיד הם יכולים לטעון שהיה להם משרד פרסום מוצלח שחשב על זה בעצמו...

אני רק יודע שהסיסמא הזאת מאד נכונה. עבורי פלאפון לא רק מדברים. מבחינתי הם גם עושים דברים אפלים ורעים שלא תשמעו עליהם בשום מקום...

אומרים שאיש המכירות הטוב ביותר הוא זה שמצליח למכור קרח לאסקימוסים.

אני חושב שעל המשקל הזה, מי שמצליח למכור שמפו לקירחים יוצא מלך.

דמיינו לעצמכם איש קרח לגמרי עובר ליד השמפו עם הריח החביב עליו ומתחיל לבכות כמו תינוק.

בסוף הוא לא יכול להתאפק ורוכש לעצמו את השמפו...

עד היום כל הפרסומות שראינו בטלויזיה לשמפו מראות בחורות עם שיער שופע, מבריק ומלא. לא הגיע הזמן לשנות קונספט?

נראה לאיזה משרד פרסום יהיו מספיק ביצים ללכת על רעיון כזה...