ראשית אפתח באזהרה:
משרד התחבורה אוסר על בעלי רכב דו גלגלי לגרד באוזן בזמן הרכיבה. כל העושה זאת, עושה זאת על אחריותו בלבד וישא בתוצאות.
הסיבה לאיסור החמור הזה היא שאבזרי שיווי המשקל שלנו בכלל ושל רוכבי האופנועים בפרט נמצא בתוך האוזן, וזה אומר שהמגרד את אוזנו וגם המחטט בה כדרך אגב, עלולים לחוות איבוד רגעי של שיווי המשקל. איבוד שיווי המשקל בזמן רכיבה על אופנוע, כידוע, עלול להיות קטלני.

יש שיגידו כי ממילא הרוכבים מגינים על אזניהם באמצעות הקסדה, ולכן אין להם סיבה של ממש לגרד באוזן, אך ברור שעל ראשם של אלה הטוענים כך, לא עלתה קסדה מימיהם. ההיפך הוא הנכון. הקסדה מסרבלת ומסבכת את פעולת הגירוד הפשוטה וזוהי הסיבה שאני מוצא לנכון לכתוב שורות אלה...
כמי שחווה לא אחת את הצורך הטבעי הזה, אני יכול לומר שלא חסרות סיבות לכך. הסיבה השכיחה היא חרקים.
כן כן, זה יכול לקרות לכל רוכב ובמיוחד בחודשי הקייץ החמים.
מדובר על יצור זעיר, זה יכול להיות ג'וק בראשית דרכו, נמלה, עכביש קטן או כל חרק קטן אחר, על פי בחירתכם, שמתחבא לו בתוך הקסדה ולא הבחנתם בו בעת החבישה.
מובן שבתחילת הנסיעה לא תרגישו בו, אך החרק המסכן נאלץ להתמודד עם רעשי הרוח והזעזועים הפוקדים את הקסדה במשך הנסיעה.
הוא כמובן ינסה לתפוס מחסה בתוך השיער, אך מהר מאד ימצא שזה לא פתרון אידיאלי, במיוחד אם המארח שלו קירח.
אט אט, לאחר מאמץ לא קטן, הוא מגלה את האוזן ומוצא בתוכה מחסה. מה שהוא לא יודע בשלב הזה, שבני האדם רגישים מאד ליצורים המסתובבים באוזניהם.
רוכב לא מיומן עשוי לחוש בדגדוג או עקצוץ באוזן ולהיתפס לבהלה. רוכבות נוטות בשלב הזה לחשוב על הגרוע מכל- ג'וק.
במידה ואת מרגישה כך, מומלץ להאט ולעצור בשוליים באופן מיידי, שכן, זהו מקרה חירום.

רוכבים אחרים עשויים להכות על הקסדה ולקוות שהחרק ייפלט החוצה. מעבר למראה הדבילי שהם יוצרים לעצמם על הכביש, אין טעם של ממש בפעולה הזאת. החרק בדרך כלל לא פראייר. הוא הגיע לשם במאמץ לא קטן ולכן כל פעולה מהסוג הזה עלולה רק למקם אותו עמוק יותר..
ובכן, כאן נדרשת מיומנות וקוארדינציה. להלן המדריך המלא למרגד המתחיל:
ראשית כאמור, אל תיתפסו לפאניקה. ממילא מובטח לייצור שלא יאונה לו כל רע עד שתגיעו אליו...
שנית, יש לבצע הערכת מצב. אם אתם נמצאים בדרך המאפשרת עצירה בביטחה בצד והסרת הקסדה, עשו זאת ואל תתעצלו.
גם אם לא, אם לפי הערכתכם ניתן להמשיך ולסבול את הדיגדוג באוזן עד שתתאפשר עצירה כזאת, זה תמיד עדיף.
כאן יש לזכור שגירוד וחיטוט לא זהירים בתוך האוזן עלולים לדחוק את החרק עמוד יותר לעיתים עד למצב של צורך בהתערבות רפואית...
במידה ואין שום אפשרות אחרת, יש להחליט עם איזו יד נכון לבצע את הפעולה. אני אישית ממליץ על יד שמאל. באופן כזה, יד ימין יכולה להמשיך ולשלוט גם על הגז וגם על הבלם.
בכל מקרה, אם היד עטופה בכפפת רכיבה מלאה, אכלת אותה. (ממילא לא תצליח לדחוק את האצבע למקום הנכון).
קסדה טובה היא כזו שמהודקת היטב לראש. אם ברשותך קסדה כזאת, תצטרך להתאמץ יותר לדחוק את היד המגרדת פנימה.
פעולת הגירוד אמנם אורכת בין שניה לשתי שניות, אך היא לא תתאפשר ללא דחיקת היד למקום המדוייק בקסדה. דחיקת היד דורשת מיומנות רבה ומי שלא מסוגל לבצע אותה ולהישאר מרוכז בכביש, מוטב לו שיוותר על כל התהליך.
לאחר הכנסת היד אל מתחת לקסדה, יש לנוע בזהירות עם האצבע המורה בתנועות זריזות אל המיקום המיועד באוזן.
לאחר התמקמות האצבע, יש לבצע את הגירוד תוך מבט ממוקד על הכביש.
במידה וגירוד אחד לא הספיק, יש לחזור על הפעולה עד לקבלת הרגשה מספקת...

מאחר ואסור לנסוע עם אוזניים פקוקות, אפשרות נוספת שבאה בחשבון היא בדיקת הקסדה טרם החבישה והיציאה לדרך. (כמה מכות על דופן הקסדה עשויות להבריח את הפולשים מבעוד מועד).

עד כאן להפעם. בפעם הבאה נתמקד בהנחיות לחיטוט באף לנהגי משאיות.

נסיעה טובה.