התעוררתי הבוקר לצליל האהוב של ציוץ הציפורים. מבעד לשלבי התריס חדרה לה קרן שמש חביבה, ליטפה אותי ואמרה לי "בוקר טוב".

נישקתי את האישה בחטף ומיהרתי לצאת לעבודה.

מייד כשיצאתי החוצה, הבנתי שהיום הזה הולך להיות מחורבן.

השמש החביבה שמאד התאמצה להאיר לנו את השמיים בגוונים של כחול, נכשלה במשימתה. כל שנותר לה היה לחמסן אותנו למוות מאחורי אובך סמיך וכבד. יותר כבד ממה שהקטנוע שלי מסוגל לסחוב.

הציפורים שמאד התאמצו לצייץ, נכשלו במשימתן. כל שנותר להן היה להפיק ממקורן הקטן צלילים שהזכירו לי במקרה הטוב את הצירים שצריך לשמן בדלת של המחסן.

מהר מאד מצאתי את עצמי על הקטנוע מזיע ונחנק לי בתוך הקסדה ומעיל הרכיבה בדרך לעבודה.

אחד הדברים החביבים עלי ביותר בדרך לעבודה הוא הפקקים.

אין כמו לחלוף בזהירות ליד פקק ולהקשיב לברכות של מאות הנהגים שהיו נותנים עכשיו הכל כדי להתחלף איתי.

שחייב להיות איזון ביקום. הקטנוע שלי לא מסוגל להגיע למהירויות שלהם בכביש פתוח והרכבים שלהם לא מסוגלים להגיע למהירות של הקטנוע בכביש פקוק. ככה זה. גאון מי שהמציא את השוליים...

רק שהפעם מצאתי את עצמי תקוע בפקק בכביש ללא שוליים, מנסה את כוחי בסלאלום בתוך ים של רכבים גדולים ומפחידים בעודי ניזון מתערובת סמיכה ועשירה של אגזוזים (לא. לא אגוזים). מי שחייב להבין על מה אני מדבר, יגש בבקשה לאיש זר ברחוב ויבקש ממנו באדיבות שיפליץ בפרצופו.

לא חלפו להן 3 דקות מאז שהגעתי לעבודה וכבר הגיע לאזני רחש מוכר. הרמתי את הראש והצצתי מבעד לחלון. גשם כבד שטף את הרחוב.

בזמן הקצר שבו ניסיתי להבין מה שייך בכלל המבול הזה לכאן, פסק הגשם בבת אחת.

היתה תחושה באוויר כאילו כל העשן והפיח והאבק והג'יפה הצליחו להגיע למעלה ולהפריע קצת את מנוחתו של אלוהים. לכן בתמורה הוא הקיא הכל בחזרה ושטף את כל הזוהמה הזאת בחזרה לאדמה שלנו, שאנחנו נתמודד עם זה. מספיק לו שהוא צריך להתמודד איתנו...

באותו רגע כבר חשבתי לעצמי שהמזל שלי היום החל להשתנות. באמת שהיה יכול להיות גרוע יותר אם הגשם הזה היה תופס אותי על הקטנוע באמצע הפקק.

לא הספקתי לשמוח יותר מדי על המזל שנפל בחלקי לפני הפסקת החשמל.

לא ממש זכרתי אם הספקתי לשמור את העבודה שהיתה לי במחשב, אבל בעצם כבר ידעתי את התשובה...

טוב. נראה לי שאני אסגור פה את הבאסטה ואלך הביתה. ממילא אני לא מצליח לעשות שום דבר מוצלח היום. מקווה למחר טוב יותר.

אגב, למי שתהה... הגשם הבוצי תפס אותי בדרך הביתה...