| |
זה התחיל כשנראה היה לי שאין יותר מקום על הקירות בבית, חשבתי לעצמי "מענייו מה קית' הרינג היה עושה אם היו נגמרים לו הקירות", ואכן בסוף נגמרו לו הקירות והוא המשיך עם הגראפיטי שלו על כל דבר אחר. בסוף הוא מצא את הקהל שלו... |
| 3/2007
ויפה שעה אחת קודם
אתמול הייתי מנותק לגמרי מאמצעי התקשורת.
הלכתי לישון בסבבה והתעוררתי לצלצול הסלולרי שלי.
באופן עקרוני אני לא עונה לטלפון כשאני רק מתעורר. תמיד יוצא לי קול מפחיד נורא ולא הייתי רוצה שאנשים שבסך הכל רצו לשמוע את קולי, ישליכו את הטלפון באימה וינוסו על נפשם.
מבט חטוף בשעון מיקם אותי על כדור הארץ בשעה 09:30, אבל המשיבון שלי התעקש על כך שמי שהתקשר אלי לפני 5 דקות, השאיר הודעה בשעה 10:25.
כך נודע לי שחוץ ממני, שאר הישראלים כבר פועלים בשעון קיץ....
בעיני, זה מסמל יותר מהכל את תחילת עידן השתלטות המכונות על עולמינו...
מכירים את אותם רגעי נחת בהם אדם יושב עם עצמו ודן בסוגיות הקיומיות של החיים?
יש כאלה שמכנים את התופעה הזאת "יציקה" ויש כאלה שסתם מחרבנים.
אתמול בחדר הישיבות בעיצומה של החוויה שמעתי את זוגתי קוראת מעבר לדלת "נו מתוק, איך הולך?".
באופן אינסטינקטיבי נפלט לי "סבבה, מתחילים להריח את הסוף...".
במוזיקה 24 יש היום מרתון יזהר אשדות.
אני מאד אוהב את השירים שלו. במיוחד הישנים יותר.
יש לו שיר מוכר מאד שמתחיל במילים "כל הערב שתינו כבד".
יש לי המון כבוד לזמר הזה, אבל יזהר, אם אתה שותה את זה, יש מצב שהכבד שלך מקולקל...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: