כשאתה מסטול, אתה יכול לצפות בסרט אימה ולהיקרע מצחוק.
כשאתה מסטול, אתה יכול לעשות מה שבא לך ולצפצף על החוק.
כשאתה מפוכח, אתה נוהג באוטו של ההורים ומזמזם לך שיר עם הרדיו, עד שמגיעה הפרסומת המעצבנת והמפחידה על התאונות. אם היית מסטול זה לא היה מפריע לך, אבל עכשיו זה כל כך מעצבן אותך, עד שאתה לא יכול להישאר אדיש אליה. אתה חייב לעשות משהו, ומהר.
אתה מחליף תחנה.
כדי להתגבר על החרדה, אתה מגביר את הווליום למקסימום, שר בכל הכוח ומתופף על ההגה.
אתה נכנס לקצב המטורף של המוסיקה ונסחף לעולם אחר.
מובן שבגלל הרעש לא יכולת לשמוע את הנהג שצפר לך שניה אחרי שחצית את הצומת באור אדום...
הבוקר דיברו ברדיו על ביבי וברק.
שני פוליטיקאים שחוו על בשרם נסיון כושל בניהול מדינה.
שני אנשים משכמם ומעלה שהחליטו לקחת אחריות לאחר הכשלון שלהם ולפרוש מההנהגה.
שני פוליטיקאים שהמתינו בסבלנות עד שכל כך יימאס לנו מההנהגה הנוכחית עד שנתחנן שהם יחזרו...
עכשיו הם חוזרים- ובגדול.
ברדיו ניסו להבין איך קורה שהציבור נותן עכשיו כל כך הרבה אמון בסקרים לאנשים שהוא מאס בהם וכבר איבד בהם את האמון?
האם הזכרון שלנו עד כדי כך קצר?
מומחים בתחום הזכרון, הצביעו על כך שאנשים נוטים לזכור טוב יותר את הדברים הטובים וממהרים לשכוח ולהדחיק את הדברים הרעים.
זאת הסיבה שהציבור רואה אותם עכשיו כאלטרנטיבה הולמת...
מובן שאם אחד מהם יחזור להיות ראש ממשלה, כל כשלון או מחדל קטן מייד יצטרף לשורת הטעויות שהוא עשה בעבר ורק אז יצוצו ויעלו מחדש אותם זכרונות.
מחקרים שנעשו ברחבי העולם מראים שכדי לישון טוב בלילה, אנשים מדחיקים (דוחקים לפינה אפלה בזכרון) מראות לא נעימים וחוויות קשות.
לפיכך שיטת ההפחדה בפרסומות נגד תאונות דרכים הוכחה כלא יעילה.
זה נכון שהמראות קשים. זה נכון שאי אפשר להישאר אדישים. זה נכון שזה מפחיד וזה גורם לנו לחשוב. זה נכון שיהיו כאלה שיגידו שזה באמת יגרום להם מעכשיו לשים לב יותר טוב לנהיגה שלהם, אבל בואו נזכור שיש הבדל עצום בין דיבורים למעשים. בפועל, כדי שנוכל להתרכז בנהיגה אנחנו נמנעים מלחשוב על הדברים הקשים האלה...
ומי שאומר שאין אלטרנטיבה בדר"כ משקר או שהוא עובד בלפ"מ...
הנה כמה דוגמאות:
בתמונה הזאת אפשר לראות המחשה לתפיסת המציאות המעוותת שיש לנו אחרי שתיית אלכוהול. משאית ענקית יכולה להיראות לנו כמו משאית צעצוע... תחושת הפחד לא קיימת...
פוסטר של רכב עם שימשה מנופצת מעוך בכוונה על קצה משתנה בפאב. המעיכה יוצרת אפקט שזוכרים היטב גם אחר כך..