יש בו מן חיספוס כזה, הוא מאצ'ו אמיתי

הוא מתגלגל ללא תכלית, אם תשאלו אותי

תלאות חייו ומצוקותיו הפכו אותו מריר

אולי מתוק הוא מבפנים, אך יש לזה מחיר

עוד פה ושם חוטף שריטות, מכות וצלקות

עיניו יבשו כבר מדמעות הוא לא יכול לבכות

אך בחטף בחשיכה כשאיש אינו מבחין

שופך הוא את בכיו בסתר בדמעות תנין.

בוכה בשקט בליבו, לכן נשאר יבש

בוכה ברעש חרישי, בוכה ומתבייש.

אז כל דמעה זולגת מאליה לבפנים

והדמעות נאספות לבקבוקים קטנים.

וכל בקבוק סגור היטב שמור מכל משמר

על כן הוא כה מתוק בפנים, כי מבחוץ הוא מר.

וכך קיבל אותו תפוז את פשר המתוק

תבחינו בו בוכה אם תפצעו אותו עמוק.