לצערי אני גר בפתח תקוה.

מדי יום אני מזכיר לעצמי שבין הדברים שאני צריך לעשות השנה, אני צריך לעזוב את העיר הזאת.

אני מתגורר בדירה צנועה עם נוף לרחוב הראשי.

כשסוטה מיוחם פלש לבניין, לא לקחתי באופן אישי.

קרבות חתולים ליד המקלט על פיסת אשפה מושלכת

והאוטו שלי סופג זוהמה ולכלוך שוב עם בוא השלכת

נרקומן מתגלגל לו מקצה הרחוב ונשקף מחלון המרפסת

ובלילה המוקד קיבל הודעה שעוד צעירה נאנסת.

מה זה חשוב...אני כבר שואל ונועל את עצמי בדירה

לאחר שנודע לי שביום חמישי היתה שוב למטה דקירה.

ברחוב שממול שוב חולפת אותה הקשישה עם עגלת תינוקות

נעצרת ליד כל פחי האשפה ועיניה עייפו מלבכות.

כן, זוהי עירי וזה הרחוב המקסים שבו אני חי

"חי" זו מילה יחסית כשמדובר על אותו המקום, ידידי...

ראש העיר מר יצחק אוחיון כתב מכתב יפה לתושבי הרחוב בו הוא מבטיח לעשות מאמץ ככל הניתן לשפר את נקיון העיר.

חשבתי לעצמי מייד כשהתחלתי לקרוא שאולי טעיתי אם חשבתי שזאת חובתו כראש עיר. הוא פשוט מציג את זה כל כך יפה בפניה האישית עד ששאלתי את עצמי אם לא החלה במקרה עונת הבחירות...

ואז יצא המרצע מן השק.

הוא כותב שם שהוא מתכוון לנקות את הרחוב עם מכונת טיאוט, ושהוא מאד מבקש שבימים שבהם עוברת המכונה, לא יימצא אף כלי רכב ליד המדרכה.

בהתחלה זה נשמע מאד סביר והגיוני. אם הרכב שלי מפריע למטאטא הכביש, אני פשוט אזיז אותו.

האמת היא שהתחלתי לחשוב היכן להחנות את הרכב באותם ימים, כי אני מניח שכל דיירי אותו רחוב קיבלו מכתב דומה עם אותה פניה... וגם ככה לא תמיד אני מוצא חניה.

בעודי מתלבט, אני ממשיך לקרוא ורואה שראש העיר הנכבד עובר לאיומים.

הוא כותב שבשלב הזה הם עושים הכל כדי להסביר לנו (התושבים) בפניה הכל כך פשוטה... אך "לצערינו" במועד מאוחר יותר הם ייאלצו לאכוף בדרך של דו"חות חניה וכדומה.

"חבל..." הוא כותב.. "חבל שמעשה טוב ייהפך לאירוע לא נעים"... זה נשמע כמעט כמו "חבל... דווקא יש לך פרצוף יפה...".

אז חשבתי לי שאולי הארנונה שאני משלם לא עושה את העבודה כמו שצריך ויש צורך להשלים את החסר באמצעות דו"חות חניה לאותם עבריינים שמעזים להחנות את רכבם מול הבית שלהם. אחרת, איך העירייה תיקנה מכונות טיאוט חדשות?

לצערי אני גר בפתח תקוה.

מדי יום אני מזכיר לעצמי שבין הדברים שאני צריך לעשות השנה, אני צריך לעזוב את העיר הזאת...

הרבה אנשים שגרים בעיר הזאת כבר איבדו את התקוה, עכשיו רק נשאר לחשוב מה הם יעשו עם הפתח שנשאר להם ביד...