איזה יום שמח לי היום...

מזכירים את שמי כל כך הרבה שאני מתחיל להסמיק. כמובן שבמקום שבו אני נמצא עכשיו אף אחד לא יכול לראות את זה, אבל תאמינו לי שאני מסמיק.

כולם מספרים כל היום מי אני, איפה נולדתי, איפה גדלתי ומה עשיתי בחיים.

במיוחד מספרים על האירוע ההוא בכיכר. טוחנים אותו מכל הכיוונים והזוויות.

מדברים המון על מה שהשארתי אחרי ועל ההתמודדות של העם.

זה נותן לי כוח.

זה נותן לי תחושה שכל מה שעשיתי לא היה לשווא.

וזה בעיקר מלמד את הציבור שאירוע כזה הוא בהחלט דבר אפשרי במדינת ישראל ושאף אחד לא יטעה ויחשוב שראש ממשלה לא יכול להירצח שוב...

שלכם, יגאל עמיר.