בחלק הקודם הכרנו את יחזקאל קורץ, מורה להסטוריה מקרית מלאכי שלא ויתר מימיו על מעורב ירושלמי משובח אצל האחים הידועים בכל יום בשעה 15:10 בדיוק.

באותו יום יחזקאל לא הופיע כהרגלו והאחים היו טרודים מכך שהמנה שהכינו בשבילו הייתה לשווא, אבל גם היו חרדים לשלומו.

"מוזר..." הירהר אחד האחים בקול רם "כל כך הרבה שנים הוא בא לפה ואוכל את המנה הקבועה שלו, אבל אנחנו בעצם לא יודעים עליו כלום".

"מה אתה מקשקש ת'ביצים..." צעק לעברו האח השני מעמדת השווארמה "מה, אתה לא יודע שהוא מורה להסטוריה? מה, אתה לא יודע שהוא אוהב להתלבש כמו חנון מצוי?".

"כן" נאנח האח "זה בעצם כל מה שאנחנו יודעים עליו" ומייד שקע במחשבות ארוכות. לאחר שתיקה ממושכת הוסיף "מה אתה אומר, אולי כדאי שנברר מה קורה איתו?".

הדבר הראשון שהם חשבו עליו הוא להתקשר לבתי הספר בסביבה והדבר המוזר הראשון שהם נתקלו בו, היה שכל התקשרות שהם עשו לכל אחד מבתי הספר בעיר העלתה את התשובה "יחזקאל? אין לנו פה מורה עם שם כזה".

האחים הנבוכים שבו לעבודה ולא דיברו על יחזקאל במשך כל אותו היום.

למחרת, כשהם נאלצו שוב לזרוק מנה של מעורב ירושלמי לזבל, הם מצאו את עצמם כבר מודאגים למדי מהיעלמו של יחזקאל קורץ.

המשך יבוא...