אם הייתי לוקח מצלמה ומצלם את מה שראיתי ממש במקרה השבוע, הייתי יכול לזכות באוטו בפיספוסים.

למרות שהקטע הזה ממש לא מצחיק, אני עדיין בטוח שהוא יכול להיות הפיספוס הגדול של השנה...

מכירים את זה שאתם הולכים לתומכם ברחוב ולפתע העיניים שלכם נתקעות במישהו/ מישהי שמאד מושך אתכם?

ואז יש את הדילמה הזאת אם להמשיך ולהסתכל... כי זה מאד לא מנומס ללטוש עיניים, וחוצמזה אתה לא רוצה להסגיר את עצמך עם המבט הזה...

זה היה כשעצרתי ברמזור ליד אזור התעשיה וממש מולי במעבר החציה ראיתי בחור ובחורה חולפים להם אחד על פני השניה.

בהתחלה הם בחנו זה את זו במבטם, אבל כשהבחינו בכך שגם הצד השני מסתכל, מייד השפילו את עיניהם במבוכה.

כל זה לקח לא יותר משלוש שניות, כי כאמור, היה זה במעבר חציה וכל אחד חצה לכיוון אחר.

הם המשיכו ללכת ויכלתי לראות איך הוא אוכל את עצמו על זה שהוא לא עשה כלום וכמו איזה פראייר נתן לה לחמוק מבין אצבעותיו. הוא החליט לבדוק אם גם היא מתעניינת בו, וכעבור שניות ספורות הוא הסתובב אחורה ונעץ את מבטו בתקווה שזו תחזיר לו מבט. אבל היא המשיכה ללכת בדרכה ואפילו לא הפנתה את ראשה.

מאוכזב הוא סובב את עצמו בחזרה והמשיך ללכת.

אבל באותה השניה ממש, היא הסבה את מבטה לכיוונו. זה היה מבט נוגה כזה. מלא כמיהה ואולי אפילו געגועים למשהו שאולי היה לה ואיננו. מבטה המשיך ללוות אותו מספר שניות, עד שהוא התרחק ממנה. היא חזרה והמשיכה בדרכה...

האור ברמזור התחלף לירוק ואיזה מניאק מאחורה כבר התחיל לצפצף לי. הוא העיר אותי מהרעיון לעצור לידה בחריקת בלמים ולספר לה שהיא בדיוק פיספסה את המבט שלו, ושבעצם הוא כן מעוניין בה.

אבל השתפנתי והמשכתי גם אני בדרכי. כך גם אני פיספסתי את ההזדמנות...

מליוני אנשים בעולם מפספסים בכל יום המון הזדמנויות. מעטים הם יחידי הסגולה שיכולים לזהות את הפיספוסים. מעטים הרבה יותר הם אלה שאחרי הזיהוי, גם עושים עם זה משהו כדי לתקן.