אהוד אולמרט היקר,

איזה עיתוי אומלל. איזו אמירה אומללה.

חבל.

איך הרסת בהבל פה את מה שבנית בעמל כה רב?

למי שלא יודע עדיין במה מדובר:

אהוד התראיין לרשת טלויזיה זרה ואמר בגאווה גדולה שהפעילות בלבנון יוצרת תנאים טובים יותר (מכשירה את הקרקע, אם תרצו) לתהליך ההתכנסות.

עכשיו בוא ונחשוב ביחד על המשמעות של הדברים:

אנו מציינים היום שנה למהלך ההינתקות. עבור רבבות אנשים מדובר על מהלך טראגי שהשאיר אותם מוכים וחבולים פיזית ורגשית. היום, ביום השנה, שבים ונפתחים הפצעים של אותם אנשים. נפתחים באופן כזה, שדבריו של אולמרט מחלחלים אליהם ושורפים כמו מלח.

מאות ואלפי חיילים מהמגזר הדתי לאומי, (גם כאלה שהתנגדו לתהליך ההינתקות) נכונים למסור את נפשם בלחימה הקשה בלבנון. למה שלא נגיד להם שהם עושים את זה כדי לקדם את תכנית ההתכנסות של אולמרט? (כידוע, הרבה יותר קל לגייס חיילים מאשר לגייס להם מחדש מוטיבציה).

התמיכה הרחבה שהשגת בקרב האופוזיציה ראויה להערכה. מה יהא עליה עכשיו?

אם לא די בזה, היום אנחנו מציינים את ערב תשעה באב. אני לא צריך לספר לך מהי משמעות החורבן עבור הציבור הזה.

זוכרים את ערן שטרנברג, דובר גוש קטיף בעת ההינתקות?

ובכן, הוא נתן ראיון לערוץ 2, בו הוא הצהיר על עצמו כסרבן. כלומר, אם הוא יקבל צו 8, הוא יכנס לכלא 6...

אהוד אולמרט.

דווקא עכשיו, כשהלחימה מתעצמת, אתה זקוק יותר מתמיד לתמיכה הרחבה.

למה שלא תחזור להנהיג בעוז וברוח של אחדות, כפי שהוכחת לנו בימים האחרונים?

אל תתפתה לשוב ולהיות פוליטיקאי קטן.

אל תאבד את הצפון!