אני אקדים ואומר שאני לא אדם דתי. אני מאד מכבד את הדת ואת האנשים שמחזיקים בה, אבל מטעמי נוחות אני בוחר את החלקים שמתאים לי לקחת מהדת.

איפה שהוא בתורה יש לנו ציווי לבחור בחיים.  "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע... החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים"... אז בלי להכנס לסוגיית הבחירה החופשית, אני רוצה לכתוב פה את התובנה האישית שלי מהעניין הזה.

לגבי הציווי הזה לא ממש נועד כדי שאנשים יבחרו אם לחיות או לא. ממש כמו בשיר של "קשר משפחתי", לא בחרתי לבוא לעולם. זה לא תלוי בי. ואם מישהו מאס בחייו ורוצה לאבד את עצמו, הציווי הזה יהיה הדבר האחרון שיגרום לו לחזור בו. אני מאמין שהפרשנים שם גם מבינים את זה ומחפשים צורה אחרת להבין את הכתוב לא כפשוטו. אז יהיו כאלה שיגידו שהתורה משולה לסם חיים, והציווי הוא בעצם לבחור בדרך התורה...

אני לא ארהיב עוז בוויכוח עם הפרשנים החכמים והמלומדים, אבל להדיוט כמוני שקורא את הטקסט בפשטות יש דרך אחרת להבין את הכתוב.

החיים שלנו רצופי דילמות והתלבטויות. מגיל קטן נגזר עלינו לקבל החלטות בכל מיני רמות. ההחלטות שאנחנו עושים הן אלה שסוללות לפנינו בסופו של דבר את המסלול שנעבור בו עד שנמות (ויש כאלה שיגידו שגם אחר כך).

איכשהו נזכרתי בשיר "אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי" כשחשבתי על העניין הזה של הבחירות. אם נניח שאני בוער באש ומסתערים עלי בבת אחת אלף כבאים, לא נראה לי שהם יצליחו לכבות אותי. זאת משימה לכבאי אחד, אולי שניים.

אותו הדבר לגבי הבחירות שאני עושה בחיים שלי.

בצבא מקובל לירות בבודדת ולא בצרורות. לעצום עין אחת, לכוון טוב, להתרכז במטרה ולירות על מנת לפגוע. כמובן שאם אני ארה צרורות לכל הכיוונים, יש לי סיכוי טוב לפגוע במטרה, אבל יש גם סכנה שאני אבזבז את כל התחמושת שלי ואולי אני בכלל אפגע בדרך במטרות אחרות ואפספס את שלי...

עכשיו בתור מחפש עבודה אני יורה קורות חיים שלי לכל הכיוונים ולכל התחומים שנראים לי בתקווה שאולי אתקבל לעבודה אחת בתחום אחד. השבוע התחלתי לשאול את עצמי אם זה באמת המעשה הנכון. אולי אני צריך לעצום עין אחת ולהתרכז במטרה אחת שאבחר לעצמי. אולי יש לי סיכוי גדול יותר לפגוע ככה? רוב האנשים שאני מכיר מעדיפים לירות לכל הכיוונים ולא לקחת צ'אנסים בכיוון אחד בלבד, ואני לא מדבר על התחום הצר של חיפוש עבודה, אלא על כל הבחירות בחיים שלהם.  אבל אז אולי לא הייתי קורא לזה בחירה אלא יצירת מצב של ברירת מחדל. בחירה אוטומטית.

נדמה לי שהציווי הזה ("ובחרת בחיים") בשבילי הוא מעין תמרור. סימן שאני צריך בחיים לעצום עין, להתרכז חזק במטרה שלי ולירות אש מדוייקת על מנת לפגוע. כך גם אם אני לא אפגע במטרה, עדיין תישאר לי הרבה תחמושת לבחירה הבאה. הגיע הזמן להתמקד.