| |
זה התחיל כשנראה היה לי שאין יותר מקום על הקירות בבית, חשבתי לעצמי "מענייו מה קית' הרינג היה עושה אם היו נגמרים לו הקירות", ואכן בסוף נגמרו לו הקירות והוא המשיך עם הגראפיטי שלו על כל דבר אחר. בסוף הוא מצא את הקהל שלו... |
| 6/2006
לקרוא אנשים כמו ספר
לא נעים לי להגיד את זה ככה כבל עם, אבל בכל שנה בשבוע הספר יורדת עלי איזו עצבות.
תמיד בשבוע הספר אני מרגיש לא בנוח.
זה התחיל כשהייתי ילד קטן ואהבתי מאד ספרים עם ציורים.
כשהתבגרנו והחברים שלי התחילו לקרוא, אני המשכתי להתבונן בציורים. איכשהו מבט אחד בציור הצליח לגרות אותי ולתת לי יותר ממה שהצלחתי לקרוא. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז במקרה שלי זה הרבה יותר קיצוני.
כמובן שלא ידעתי אז מה הבעיה שלי. היום אני מבין שיש לי בעיות קריאה. אני לא מסוגל לקרוא ספר אחד מתחילתו ועד סופו. תוכלו לקנות לי ספר ולתלוש מהצד האחורי שלו שליש מהדפים ואני לא אשים לב, כי גם ככה אני לא אגיע אליהם.
וזה לא שספרים לא מעניינים אותי. אני פשוט לא מסוגל להישאר מפוקס על מה שאני קורא.
עד היום צברתי מאות ואלפי עמודים ראשונים של ספרים.
פעם אחת נשבר לי מזה והחלטתי לקנות לעצמי את המדריך לקריאה מהירה, אבל בעמוד 6 כבר נשבר לי ממנו...
עם הזמן מצאתי לי תחומי עניין ותחביבים שיפצו על העניין הזה.
התחלתי להתעניין בגרפיקה ובכל מה שקשור למסרים חזותיים (פרסום, עיצוב) והצלחתי בזה לא רע. גיליתי שאני יותר רגיש מאחרים לדברים קטנים. יכול לשגע אותי שאני עובר ליד שלט שיש בו איזו אות עקומה למשל.
התחלתי להתעניין בגרפולוגיה, כי אני נמשך לצורה של האותיות (ויזואלית) יותר מאשר לתוכן.
ולמדתי שפת גוף. אני חושב שהדבר הכי מעניין זה לדעת מה קורה מעבר למילים.
אז עד שאני אתחיל לקרוא ממש, אני מנסה לקרוא אנשים כמו ספר...
בהזדמנות אני אקדיש פוסט שלם לעניין שפת הגוף.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: