מאז השיחה ההיא, התחילו שוב לעלות תקוות. חשבתי שהכול כבר בסדר וזה. אבל אני פשוט לא יכולה להרפות.
מההרגשה ההיא, שהיתה לי איתך אחרי כלכך הרבה זמן שלא התקרבתי להרגשה הזו. אני רק נזכרת בכמה רעדתי אז, איך פחדתי מהתגובה. התגובה הכואבת באה רק אח"כ.
לא יודעת אם אני מאושרת מעצם המקרה או עצובה מהתגובה וממה שזה גרר.
אז כן, אני נוראית. אני שונאת כרגע את כל מי שמאוהב.><
תמותו טוב?
למרות זה, הפעם ההתנזרות שלי הולכת לעבוד. גם כי אין אפחד באופק הממש רחוק מבחינתי וגם כי אפחד לא הולך לשים עלי בזמן הממש רחוק. באמאשלי שאין הרגשה שאני שונאת יותר.
ערב חג ראשון ושני.
הייתי אצל סבתא, עם כל המשפחה וזה.
איזה כיף שכולם שם יודעים לעשות לי הכי רע שיש.
אח"כ אמא מתפלאת שאני לא אוהבת כבר לבוא לארוחות אצל סבתא.
התאריך יומולדת יוצא ביום שבת, על יום כיפור. >< כוסעמק.
אני חוגגת בחמישי. נקווה שיהיה מגניב.
נראלי שנה ראשונה שאני לא כזה רוצה שתגיע כבר היומולדת.
אוהבת,
3>
באלי.
עריכה: (שישי, 14.9 שעה: 20:03
הוו היה יום כזה טוב. D:
מורצ' התקשרה להעיר אותי ושעה אח"כ היינו בדרך לים. D:
כל החופש לא הייתי אפילו פעם אחת בים, היום הזה חיפה על הכול.
עשינו מלא שטויות, בלענו מלא מים, ראינו 2 אנשים שווים שהלכו בדיוק בשניה שבאנו לדבר איתם. ראינו דניס וסגריי 1 2 ו3, קפצנו בגלים. ^___^ אכלנו שניצל P: שרנו "אנשים דפוקים באמצע הים" לאיזה ילד קטן שהחליט לקפוץ עלי כל פעם שבא גל. XD
כל הזמן הייתי בבאסה כי לא השתזפתי בכלל, הגעתי הביתה הורדתי תבגד ים וקלטתי שכולי אדומה. XD יומיים וזה עובר להיות חום. XD
הוו וזה נורא משעשע אותי שאבאמא של מורצ' קוראים לי באלי. P:
מורצ' אני אוהבת אותך הכיהכיהכיהכיהכי בעולם! 333333333333333333>
היה לי מזה כיף איתך. D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
