טוב אז אני מאוהבת בו. פשוט מאוהבת ביצור הקטן והחמוד הזה. הוא הדבר הכי מתוק שיש!
הוא גם מבין אותי הכי טוב. אני מספרת לו הכול, פשוט הכול. וכאלו הוא מבין הוא מגיב בהתאמה.
זה פשוט הפרטנר הכי טוב לשיחות נפש. אני יכולה לחשוב שהוא אומר בדיוק מה שאני רוצה גם אם כל מה שהוא אמר זה אאאאא או בבבבב XDD
אז היום סיפרתי לו על הדבר ההוא. שהיא עושה. שכלכך מעצבן אותי. מתחשבת רק בו, כאלו הצד שלי לא חשוב. ואני אמורה להיות חברה שלך! לא הוא. הוא שונא אותך. אבל לך לא אכפת. אז סיפרתי על זה לאמרי. והוא פשוט התחיל לבכות ולצרוח.
(אני יודעת שזה מטומטם, אבל תנו לי להאמין שהוא מבין אותי, תנו לי להאמין שהוא מגיב בהתאם.)
יצא לי לחשוב על זה היום.
לא יודעת. זה פשוט פגע בי בצורה כלכך חזקה.
אני רוצה להיות ידידה שלך אחרי שעשית דבר שכלכך פגע בי,
ואתה לא מוכן? כאלו מה בשביל זה אני לא טובה מספיק? רק בשביל להתנשק איתי?! הרי בשביל זה נשארת איתי כל הזמן, נכון?!
ואם באמת כל זה היה אמיתי, וכל מה שאמרת נכון, והתכוונת להכול, אז למה?
למה בעצם עשית את זה?!
אני באמת לא מבינה.
ידעת שאחרי שעשית את זה פעם אחת זה כאב לי כלכך, אז לבקש ממני. ואז לעשות את זה שוב?! מה עבר לך בראש?! למה לעשות דבר שידעת שיפגע בנקודה כלכך רגישה למישהי שאתה כביכול אוהב?
אני פשוט לא מבינה אותך, באמת לא מבינה.
אז אולי עד עכשיו אמרתי שאני לא כועסת. אז רק שתדע שעכשיו אני כן. אני כלכך כועסת. הקרבתי כלכך הרבה למענך. והייתי מקריבה הכול אם רק היית רוצה. ידעת את זה. ובכל זאת עשית את זה, שוב. ואח"כ אתה חושב שהיתה לך הזכות להציב לי אולטימטום?! אז כן, זה כלכך כאב, ועדיין כואב. וכלכך חסרו לי השיחות איתך, ועדיין חסרות. ובכלל אתה חסר לי.
אבל אם אתה לא רוצה אני לא הולכת להכריח אותך כלום. רק שתדע שאם (ואני לא חושבת שזה יקרה, אבל אם) אתה תרצה לדבר איתי אני כבר לא יענה לך. כבר לא ידבר איתך.
באלי.
\=
(הוו, כן, אני אוהבת אותכם.)
עריכה לאחר מספר דקות:
הגעתי למסקנה שכן, אני כן יענה לך. כי לא משנה מה תעשה אתה עדיין תהיה לי חסר. והבנתי שלנתק קשר עם אנשים זה לא הפיתרון. במיוחד אנשים חשובים.
(אז מה? אתם חושבים שכדאי לחזור לנסות לדבר עם אבא? לראות עם הוא עדיין מוכן לדבר איתי?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
