מגדלת העיזים

לפני שבועיים הדרמנו לסופ"ש בדרום לכבוד פריחת הכלניות.

לפני שנתיים היינו בפסטיבל דרום אדום, והיה מהמם.

האמת, היו תחזיות גשם, כך שחיכינו עד לשניה האחרונה עם הזמנת הלינה.

ביום חמישי, כשהוחלט סופית שהגשם בוטל, כבר לא היו מקומות פנויים.

לא עצרנו בעצור, וישנו בבנימינה אצל אחותי כדי לקצר טווחים.

לא עצרנו גם כשבשישי בערב התברר שהכלבה צריכה מחסום פה, כיוון שיש נסיעת אוטובוס (היא נושכת רק כלבים, אני נשבעת!).

הדרך עברה בנעימים כשנפרדנו מהגשם הצפוני ונכנסנו לדרום השמשי.

אבל כלום לא היה אדום. אפילו לא כלנית אחת.

אנחנו כבר מנוסים בדרום אדום- לפני שנתיים היו מרבדי כלניות, והפעם אפילו לא אחת.

צעדת הכלניות הייתה מאורגנת למופת, אבל הכלניות לא התארגנו כראוי.

היה אזור דליל אחד של כלניות על ערש דווי. מסתבר שבגלל הגשם המוקדם, גם הכלניות הקדימו.

אני חושבת שהיה נכון לפרסם שהפעם הפסטיבל קצת פחות אדום...

אבל היו המון עיריות.

ובסה"כ נהננו מטיול סופ"ש משפחתי :)

והנה דוגמניות הבית: