שלושת רבעי וחצאית

תודה רבה על כל התגובות למטה,על התמיכה.

ובדיוק כמו שיהודיה גאה אבל מאוכזבת אמרה-

לא סגרו את הסניף!=]

בבוקר של הביקורת הכל היה ממש נקי..בחיים לא ראיתי את הסניף ככה...

כשהם באו הם ממש התפעלו איך הצלחנו לנקות את כל הג'יפה שהיתה שם...ולא סגרו..

(מה שכן חבל זה שדקה אחרי שהם יצאו הסניף חזר להיראות כמו מזבלה עירונית בגודל ממוצע..)

סוף סוף זה הגיע..הרגע שכל שבט הרא"ה מחכה לו..-להפוך לשבט החדש.

זה כל כך כיף,כל החזרות לתס"ים,הקיוסק שעושים,הבלאגנים,שכולם מסתכלים עליך במין מבט כזה של הערצה.

השבוע הזה,הבא עלינו לטובה,הוא דבר שכל חניך בשבט הרא"ה הנוכחי חייב לזכור.

זה פשוט מדהים!אני כל כך רוצה שהשבוע הזה יישאר לתמיד!

והשם של השבט!שם שאתה נשאר איתו כל החיים!זה בכלל הוואו הגדול של כל זה...

בטח גם אתם שמעתם את השמועות שמסתובבות כרגע בכל סניף בני עקיבא בישראל על השם של השבט החדש-

עמנואל,ישורון,שבות,שיבה...

אז אני אגיד לכם דבר אחד-

אל תאמינו לאף מילה של אף אחד!

אני אישית,לא רציתי לדעת את השם עד ההכרזה-ככה הכי טוב,יותר מרגש לדעת את זה בזמן אמת מאשר לפני.

אז היום,השמועות ממש רצו בשכבה שלי בבית הספר.

והיה שם קטע ממש מגעיל.

בנות שחשבו שהן יודעות מה השם,באו לאלו שלא רצו לדעת בצורה כזאת:

-"היי,את יודעת מה השם שלנו?!"

-"לא ואני ממש לא רוצה לדעת..!"

-"...יופי כי קוראים לנו שבות!!!!!"

כן,יופי תודה רבה באמת.לכבד את הזולת-שמעתם על זה פעם?!לא חשבתם ךהתחשב במה שהאדם עצמו רוצה?!רק מה שאתם?!

מה קרה לכולם?!

ואני כמובן,מגוייסת בכל התמימות שיכלה להיות לי באותו רגע,האמנתי שחברותי לשכבה יתחשבו בדעתי ולא יספרו לי.

אבל-כנראה שהיתה לי קצת יותר תמימות ממה שצריך בדברים כאלו.

כל כך התבאסתי כשאמרו לי.אי אפשר להתחשב בבן אדם?!זה כל כך מעצבן!

כל היום נהרס לי בגלל זה.זה מערער בך אמון בבני אדם.

וכל הזמן ניסו לעודד אותי-אבל איך אפשר להתעודד כשהאנשים שניפצו לך רגע לפני את כל האשליות שיש בני אדם טובים בעולם,באים ואומרים לך "זה לא נורא,תתגבר"?!?!

אבל,ב"ה,עכשיו דיברתי עם חברה שלי על זה,והאי אמרה לי שהפיצו את זה סתם כדי שיחשבו שזה השם!

בחיי,פשוט ירדה לי אבן מהלב.

אתם בטח חושבים-מה היא נלחצת?!

מה לעשות-כל הדברים שחשובים לי באמת בחיים כבר נהרסו(נשמע נוראי,ככה זה...),אני נאחזת בכלל שביב תקווה שצץ לו במעלה הדרך אל האושר.

ויש לי המלצה לכל חניך משבט הרא"ה-בעצם כל חניך שהוא-:

אל תנסו לגלות את השם,מניסיוני(המר והכואב) היום-זה לא שווה ולא כיף.הכי טוב שה שמור בסוד,שאף אחד לא יודע את זה..

מדריכה שלי(היא בשבט אחיה),שאצלהם ידעו מה השם-לא רק השבט שלהם אלא כל הסניף!-אמרה שזה באמת הורס.

כל הקטע זה אלמנט ההפתעה.זה כמו שתעשו למישהו מסיבת הפעה ואז תבואו ותגידו לו:"היי תקשיב,היום בחמש יש אצלך מסיבת הפתעה,אז תעשה כאילו שאתה מופתע".

אז בשבילכם-אל תנסו לבבר מה השם...זה יהרוס רק לכם.

יצא ארוך ומשתפך.אבל למרות הכל-שווה קריאה.

אני כל כל מודה שיש לי איפה לשפוך את הכל,ממש הכל,בלי הגבלות,ורק בשביל עצמי.

נערה דתיה.

בס"ד ובהשתדלותינו.

הקב"ה,

ההחלטה הזאת ממש טילטלה אותי.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה.

רוצים לסגור לנו את הסניף.

אני לא מאמינה שזה קורה לי.הסניף הזה,הוא כמו בית שני בשבילי.

ועכשיו,רוצים לסגור לי אותו.

איך הם יכולים לעשות לי את זה?!

מקום שכל כך יקר לנו,החניכים,המדריכים.חצי מהחיים שלנו השקענו שם בערך.שם גדלנו,שם חונכנו,שם הרגשנו באמת בבית.

בית אחר,שונה.מקום מדהים.

ועכשיו,לקחת לנו את כל זה ככה?

איך הם יכולים?!

והרי אם סוגרים-בני עקיבא לא יהיה קיים בכלל.

למה?!

אין את מי להאשים חוץ מאותנו.

הסניף באמת נראה במצב גרוע.הקירות מקושקשים,רהיטים שבורים וליכלוך-בכל מקום.

אבל אין זה נשמע עכשיו,האתם בטח חושבים שזה מקום מגעיל.אז להיפך.זה לדעתי מה שעושה אותו לבית שלי.שלנו.

אבל,גם לא כל האשמה שייכת לנו.לסניף שלנו נכנסים כל מיני אנשים,ומשחיתים אותו,פשוט כך.

למשל,לפני כמה זמן שברו לנו חלון.

כשאמרו לנו את זה עכשיו,זה באמת טילטל אותי.

איך אפשר?!

אני עדיין לא מצליחה לעכל את זה.ממש עומדות לי דמעות בעיינים כשאני חושבת על זה.

ועוד רצו לסגור לנו אותו היום!

אבל,ב"ה נתנו לנו עד יום ראשון.ואני מקווה שנספיק להתארגן עד הביקורת הזאת.

בבקשה,הקדוש ברוך הוא.

על כמה דברים שוליים אני מוכנה לוותר למען הסניף שלי.

באמת שהוא דבר מאוד יקר לי.מאוד מאוד.

בבקשה,הקב"ה,למרות  כל הדברים שאני מבקשת ממך-רק את זה,ובאמת שרק את זה!

בבקשה שלא יסגרו לנו את הסניף!

יהיה לי כל כך קשה בלעדיו!

כמה דברים למדתי בו!וזאת הרי חוייה לכל החיים..!

אני מבקשת בכל לשון של בקשה-שזה לא יקרה!בבקשה!

תודה מראש על מה שתחליט,

נערה דתיה.

אני מרגישה שלא הצלחתי לבטא את עצמי טוב כל כך.זאת באמת הרגשה נוראים בשבילי.מהלומה ענקית.

בעז"ה לא יקרה לו כלום.

נצטרך לחכות ליום ראשון ולראות מה יקרה..

מחר אני יוצאת לגיחה עד יום חמישי.כנראה הולך להיות כיף.

אלוקים,כמה הידיעה על הסניף משפיעה עליי.

רק לחשוב על זה....

נערה דתיה