"נעים מאוד קוראים לי הדס ויש לי חרא חיים.." -זה מה שכתבתי כשפתחתי את הבלוג לפני קצת יותר משנתיים :/
ההמשך של זה, בניגוד לפתיחה שהשתנתה בצורה משמעותית, היה כך-
"למרות שיש לי חרא חיים יש לי רגעים שאני ממש שמחה ומאושרת
איך התמזל מזלי להיות כל כך מאושרת ולמה?! תאמת אין סיבה ברורה לאושר הזה פשוט טוב לי לפעמים... סתם ככה!
מאז שאני קטנה תמיד אני חושבת על מה שאני הולכת לעשות על מה שעשיתי או מה שהיתי רוצה שיקרה.
יש לי "אנשים קטנים" בראש שבעצם הם משקפים אותי ואני "מדברת" איתם בתת מודע.
אני מאוד אטומה.. קשה להבין אותי אבל אני מבינה את עצמי ממש טוב.
אני מכורה לרוק לפאנק להיפ הופ לראפ ולקצת לטינית (שאקירה).
אני אוהבת את המוסיקה של שנות ה70, 80 ותחילת 90.
אני ממש אוהבת לרקוד ושונאת מזרחית דיכאון וטרנס!!!1
הדבר היחיד שחסר לי בחיים זה אהבה, אבל בינתיים אני מחכה..."
לא שיניתי דבר ממה שכתבתי.. ובדיעבד חוץ מהגישה שלי לחיים לא הרבה השתנה
.
אני עומדת היום במקום שאני שלמה עם עצמי יחסית כמעט באופן מלא ואני מאושרת מהמקום שאליו הגעתי.
אומנם יש לי עכשיו איזו בעיה קטנה אבל היא לא באשמתי ואני לא הולכת לוותר הפעם ["עד שהצדק יצא לאור!"] 
אז שתהיה שבת מוצלחת ושהמגן בלשון יעבור חלק לפחות כמו שבהיסטוריה עבר...