החופש, התחיל להשתפר... והמטרות שהצבתי לעצמי החופש התחילו להתממש.

חזרתי לא מזמן מהצפונבורי, 9 ימים של חוויה שאי אפשר לתאר.

בהתחלה היה קשה להתרגל לרעיון ש9 ימים אני הולכת לבלות מחוץ לבית, בלי המיטה שלי, בלי ההורים שלי, בלי החברים הקרובים שלי, בלי האוכל של אמא. אבל בהמשך התרגלתי לרעיון, ודווקא התחלתי להנות, להכיר אנשים, ולהתמזג בסביבה.

אחרי היום ה5 כבר התחלתי להרגיש שם כמו בבית אפילו, כמו במעין משפחה כזאתי.

 כי כשאתה נמצא 24 שעות בלי הפסקה, אי אפשר שלא.

זו באמת הייתה חוייה מיוחדת במינה, ואם הייתי יכולה הייתי עוברת אותה שוב.

אבל לצערי, צריך לחכות עד שנה הבאה :)

מורקי, תודה שסבלת אותי ב9 ימים האלה, תודה על הכל,אני שמחה שיצא לנו לעבור ביחד את החוויה הזאת.

שאני מרגישה שבזכותה נקשרנו יותר, ויצא לי ולך להכיר צדדים אחרים באישיות של כל אחת מאיתנו- טובים, ורעים.

אני כ''כ מתגעת לציור,ציור שתמיד הצליח להרגיע אותי.

אני רוצה לצייר ולא מצליחה.
אני רוצה לקחת עפרון פחם,
היד תתחיל לרחף על גבי הדף התוצאה תיהיה עשירה בדמיון..ממש כמו פעם.
אני רוצה מוזה.