החופש משעמם כ''כ ויחד עם זאת מייגע, השעות התחלפו והפכתי להיות מעין חיה לילית.

את הלילות אני מבלה בנדודי שינה.

טלויזיה,ספר,מחשב,אוכל וחוזר חלילה.

השעון הביולוגי שלי התערער לגמרי, אני הולכת לישון ב5, כשהשמש זורחת עם ציוצי הציפורים,

וקמה בשעות הצהריים המאוחרות.

קשה שאין תעסוקה והכל כ''כ משעמם והימים נמרחים.  

נדמה לי שאני מביטה בשעון חול ורואה את החיים מרצדים מול עיניי.

מזג האוויר החם משפיע על איזון השפיות שלי.

וכל התופעות שנילוות לו, האיפור המרוח, השיער השומני שנדבק לצוואר, והרגליים הכבדות.

וכמובן חוסר היכולת לתפקד מחוץ למבנה עם גג ומזגן.

מוציאות אותי מדעתי 

איך הרגשה פיזית משפיעה על הנפש. 

אירוני.

אחרי שרציתי כ''כ את החופש הזה, את הפסק זמן,

אני רוצה שייגמר כבר, ושנחזור לימי בצפר, בהם לא היה לי רגע משעמם אחד

ובהם לא הרגשתי שהימים חומקים לי מבין האצבעות.

לור.3>