בירה בלי אלכוהול

זה הולך להיות די הזוי וחופר, אז מי שלא רוצה לקרוא לא חייב :)

אז ככה,הייתי באיזה קרנבל שנערך באריאל, אך למשהו הוא היה באמצע המדבר והיו בו פירמידות ענקיות.

הייתי שם אם הכלב שלי, ועוד מישהו, אבל אני לא זוכר מי זה היה(הוא היה גם אם כלב).

הכלב של הבחור השני התחיל למשוך אותו במהירות מדהימה כלפי מעלה בפירמידות וראיתי שהוא עומד להתרסק, בדיוק באותו הזמן הכלב שלי התחיל למשוך אותי בדיוק בצורה שהכלב של השני משך אותו.

התחלנו לעלות על הפירמידות במהירות מדהימה, אה כן שכחתי לומר שאחרי הפירמידות היו שני גגות בערך מסודרים ככה: |- _

קפצתי מהפירמידה לגג הראשון ואחריו לשני(הוא היה בגובה של לפחות 50 מטר) ואחרי זה פשוט התחלתי ליפול למטה.

אחרי טיסה של כמה שניות הצלחתי להתפס ביריעת בד ולהאט קצת את הנפילה שלי, הגעתי לסוף ומרוב המהירות בה נפלתי התחפרתי בתוך החול.

הבחור השני שאל אותי אם אני עדיין חי ואמרתי לו שכן, אז הוא הוציא אותי מהחול.

דבר הבא שקורה זה שאני מתעורר בבוקר(עדיין בחלום) יוצא לטייל אם הכלב ורואה מישהו מוזר במיוחד, הוא אומר לי משהו(אני כבר לא זוכר מה) ואז פשוט עובר דרכי.

אני מגיעה הבייתה ורואה את:סטס,איליה,דיאנה,מרינה,רובן,פשה,פולינה,אבא שלי,אמא שלי,אחותי וזהו נדמה לי.

אני מתחיל לספר להם מה שקרה לי בקרנבל ואז סטס אומר לי שלא ניצלתי, אלא מתתי בקרנבל, וגם כל האנשים שבבייתי מתו בקרנבל, ושהבנאדם שפגשתי כשטיילתי אם הכלב הוא ה REAPER. הם מספרים לי שאנחנו נשארנו באותו עולם אך אנשים חיים לא יכולים לראות או לשמוע אותנו,רק המתים, חוץ מזה, אנחנו יכולים לשנות את עולם המתים איך שאנחנו רוצים.

פתאום משום מקום הם מוציאים חשיש, מכינים מגולגלת ומתחילים לעשן אותה(ומה שמוזר זה שאף אחד מהם לא עישן אף פעם סמים).

לאט לאט מתחילים אנשים להתפזר, סטס ואיליה פשוט נעלמו, פולינה אמרה שהיא הולכת לשבח,אמא שלי אומרת שהיא הולכת לבקר באוקראינה,פשה אומר שהוא הולך לבקר את בוריה שכרגע מאוד חולה ויושב בבית חולים, רובן אומר שהוא הולך לבית ספר של אריאל,ודיאנה גם נעלמת.

אני ומרינה יוצאים, אני אומר לה משהו(אין לי מושג מה) והיא פורצת בבכי מטורף ובורחת, אני הולך אחריה ורואה שהיא הלכה לאיזה אנשים ששולטים על חרקים(?!?!?!?!?!?), אני מתיישב לייד ופתאום מתעורר, אני מבין שלא מתתי באמת, מסתכל שנייה על החדר שלי ואז נרדם שוב, אני מופיע באיזו דרך באריאל אם  ג'ינג'י ועוד אנשים שאני לא זוכר.

אנחנו רואים מכונית משטרה ומתחילים להתגרות בה, פתאום השוטרים יוצאים ומתחילים לרדוף אחרינו. בראש שלי אני מבין שאני מת והם לא יכולים לנגוע בי, אבל מצד שני אני עדיין מפחד מזה. אני מתחיל לרוץ אבל רץ לאט מידי, השוטרים תופסים אותי ומתחילים לירות בכל השאר אבל לא פוגעים.

דבר הבא שקורה זה שאני נמצא אצל איזו שהיא זקנה בבית באזיקים, ישר אני מבין שאני מת והיא לא יכולה לפגוע בי אז אני פשוט משתחרר מהאזיקים והולך החוצה, אני מגיע לבית ספר של אריאל, שבו אני פוגש את רובן, אנחנו יוצאים החוצה לדרך אם הרבה בוץ, מכונית עוברת ומפזרת על שנינו בוץ.

ישר אני מסתכל על מכונית שחנתה מאחורינו ורואה שהיא מלאה בבוץ(היה אמור להיות מקומות מחוסרי בוץ בגלל שהבוץ פגע בנו), ישר אני מבין שאני מת וזה שהבוץ פגע בי זה היה רק בראש שלי כי אני עדיין רגיל לזה שאני חי ולא מת.

מתעורר(באמת) מסתכל בחדר ונרדם שוב. אני נמצא בבית חולים במיטה של בוריה, פשה נמצא שם איתי, בוריה מתעורר ואני שואל אותו איך הוא מרגיש, אז הוא עונה שדי בסדר והוא היה בטוח שהוא ירגיש הרבה יותר גרוע. אני מסתכל עליו ואומר לו שהוא מת כי הוא מדבר איתי, וגם אני מת...

אני מדבר אם בוריה ופשה עוד קצת ומחליט להגיע לאוקראינה.

באוקראינה אני פוגש את דודה שלי שמחליטה לדבר איתי, אני שואל אותה אם היא גם מתה והיא עונה לי שלא, ושיש לה יכולת לדבר אם מתים, ישר שאלתי אותה:"מה, את מדיום?", היא עיוותה את הפרצוף ואמרה שבערך.

שוב מתעורר, מסתכל בחדר ושוב נרדם.

אני נמצא ליד בייתי ואלה מתקשרת אליי, אני עונה ושואל אותה אם היא שומעת אותי, כשהיא ענתה שכן ישר אמרתי לה שהיא מתה כי גם אני מת, היא אמרה לי שזה לא ייתכן, אז התחלתי לחפש בגוגל את הכתבה שמתתי.

ואז... התעוררתי(הפעם עד הסוף).

החלום הזה פשוט הכניס אותי לסרטים, כי אני זוכר ממנו פרטים קטנים כמו הבעות פנים של אנשים, ורגשות של תדהמה,עייפות טוטאלית,דיכאון(כי הרגשתי מצד אחד שיש לי את כל הזמן שבעום לעשות הכל ואיך שאני רוצה, אבל מצד שני שאני לא רוצה את זה)ועוד...

מחר אני עובר לגור בתל-אביב!

זה הולך להיות מעניין ^^

she asked me why?

שלכולם יהיה שבוע טוב!!