החלטתי שאני לא רוצה ללכת לצבא, זה לא כי אני חושב שזה קשה מידי פשוט אני חושב שזה בזבוז מוחלט של 3 שנים.
חוץ מזה התפקיד שאני הולך להיות בצבא לא מעניין אותי במיוחד, אם יציאו לי תפקיד מעניין אז אני חושב שאני יילך.
באחד מנסיונותי למצוא דרך יציאה מהצבא נתקלתי בפציפיזם.
פציפיזם למי שלא יודע זו דגילה בשלום.
התחלתי לקרוא על פציפיזם ועל כל הדברים הנובעים מפציפיזם,דרך רעיית עולם, עמדות פוליטיות וכו...
אחרי למידה מספקת על התחום ועל עניין יציאה מהצבא על פציפיזם הבנתי שזה כמאט בלתי אפשרי לצאת מהצבא על פצפיזם, אז עזבתי את העניין, אך בזמן הקריאה המעמיקה שלי על בנושא הבנתי שאני פצפיסט.
תחשבו על זה שנייה, מה הטעם בלהלחם, מה הטעם בלהרוג אנשים, מה הטעם בלזהם את הסביבה בשביל ליצור נשק שהולך להרוג אנשים?
עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים "אי אפשר להפסיק להלחם, ישראל לא רוצה בזה ו הערבים הם אלא שמנסים להרוג אותנו"
אז שתדעו שהערבים הם לרוב עם מאוד נחמד אבל המדינות שסביבנו נשלטים בידי מיעוט של קיצוניים.
ואיך ישראל תורמת לרוב האנשים שלא רוצה להלחם ורוצה שלום? אנו בונים על שטחי המראה והגידול שלהם גדרות הפרדה, וכשהם באים למחות על זה בישיבה על שטחיהם אנו מרססים אותם בכדורי גומי.
אבל ממש לא בא לי להכנס לסכסוך הערבי-ישראלי,אני רוצה לדבר על הטפשות האנושית.
מי מאתנו לא רוצה שיהיה שלום? שיפסיק ההרג ושלא נפחד לצאת מהבית?
אני יענה לכם:הרוב הגדול והמכריע רוצה בזה!!
אבל כולם חושבים שהם ריאליסטים ושזה בלתי אפשרי להפסיק להלחם כי:"אני אולי רוצה שלום, אבל עמים אחרים לא רוצים בזה ואם ניחלש אז הם יתקפו אותנו". אבל זה מפגר!
תבינו סוף סוף שזה טיפשי להלחם, אני לא רוצה לחיות בפחד שיזרקו עלינו פצצת אטום, או שאיזה קסם ייפול על הבית שלי או של חברים שלי, אני לא רוצה שתתחיל מלחמת העולם השלישית ו70% מהאוכלוסיה העולמית תמות!
אנשים צריכים לשלב את מוחותיהם ולהפסיק להלחם!!!
אתם מכירים את ההרגשה של אחרי הגשם? את ההרגשה של הלחות על העור ואת הריח של הגשם, כשאתה מתחת למעיל שמחמם אותך?
מכירים?
את ההרגשה המוזרה שאתה צריך מישהו/י שתחבק אותך?
אני מת על החורף, אבל בשביל שיהיה חורף מושלם אני צריך מישהי!
זה מוזר, אנשים אומרים שאביב זה הזמן לאהבה אבל לדעתי החורף הוא הזמן שהבנאדם נזקק יותר מתמיד לאהבה!
טוב, לא משנה ><"
סוף שבוע טוב שיהיה לכם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
