טוב אז ביום ראשון הקרוב ה6 למאי אני אדע בדיוק מתי אני מתגייס שזה כנראה שבוע אחרי זה.. (הגיע הזמן באמת) אחרי שהגיוס שלי נדחה מכל מיני סיבות כבר איזה 3 פעמים.. אני לא יודע אם אני שמח מזה או עצוב מזה, כנראה שעדיין לא החלטתי ואני אדע באופן סופי רק אחרי שאני אתגייס.. נו טוב נראה מה יהיה.
אממ אני די לא יודע מה לעשות עם עצמי בזמן האחרון בגלל משו שכבר די נהיה קבוע ויושב אצלי עמוק עמוק כבר 3 וחצי חודשים.. אני יודע שהגיע הזמן לעבור הלאה ולהתגבר אבל אני פשוט לא מצליח, אני פשוט מאוהב וזה לא שלא ניסיתי לגרום לזה לעבור.. יצאתי עם די הרבה בנות מאז אבל אף אחת מהם היא לא.. איך לומר את זה היא לא היא..
ועכשיו יותר מתמיד שיש את האפשרות לזה שזה יחזור אני מתחרפן מזה.. אני באמת חושב שאני מתחיל להשתגע כי פשוט אני מרגיש שלא משנה מה אני עושה אין לזה שום משמעות בלעדיה.
טוב אני לא אתבכיין יותר מדי על זה כי זה סתם גורם לי לחשוב על זה עוד יותר(אם זה אפשרי בכלל..).
נגמר לי המלווה בשעה טובה חח לא ששמרתי עליו לפני כן אבל עכשיו אני פשוט לא צריך לפחד שיעצרו אותי לבדיקת רשיונות שגרתית וישללו לי את הרישיון.. אבל עדיין יש את החוק המעפן הזה של הלהסיע רק 2 כוסומו המדינה הזו חחח אבל גם זה יעבור מתישהו (בעוד שנתיים וקצת חח)
אני רוצה לסיים בנימה אופטימית סתם כי זה נותן תקווה אולי באיזה מקום זה משלה אותך אבל גם זה משו חח
אז אני אסיים בזה שתיקנתי את האוטו והוא נוסע סבבה לבינתיים חח ושלפחות אני יודע שיש לי חברים שאני יכול לסמוך עליהם וגם שהחזקתי חודשיים באותה עבודה יפיייי..
נ.ב
לכל הנהגים בכבישים תשמרו על עצמכם כי הכביש זה לא משחק ילדים :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
