הי לכולם,
מחשבי קרס לחלוטין, אי לכך הבלוג לא תופעל כהלכה בימים האחרונים. אני מקווה שתוך יום או יומיים התקלה תמוגר, או שהמחשב יוחלף בטוב ממנו J בינתיים אני מכתתת רגליי למחשבים אחרים, ומצליחה לעבוד עליהם רק מספר דקות גנובות, אבל שמתי לב שתגובות רבות וסיפורים רבים הגיעו למייל.
אי לכך נוסף - באופן חד פעמי, אני מעלה שני סיפורים שהגיעו באמצעות התגובות (לפוסט הזה), ובכך לעקוף את רשימת הממתינים המתארכת. אנא השתדלו בעתיד להמנע מלשלוח סיפורים באופן זה. מקווה שהבעיות יפתרו בימים הקרובים. עמכן ועמכם הסליחה. בינתיים – קבלו את סיפורה של נונה.
נונה: קרה לי מקרה דומה.
כשהיית בת 10 (היום אני בת 15), הלכתי עם כל המשפחה למימדיון. אני ובן דוד שלי הסתובבנו יחד, ובשלב מסויים הוא הלך למגלשה של "הגדולים" ואני נשארתי לי לבד בבריכה של הילדים.
שחיתי לי וכל הזמן הייתה לי הרגשה שמישהו עוקב אחריי (הוא היה זקן בן 60 בערך - אולי קצת יותר צעיר). לא נלחצתי יותר מידי כי הייתי בטוחה שאני מדמיינת.
בשלב מסויים הוא כבר ממש נצמד אלי, ועדיין לא הייתי בטוחה - למרות שכבר מגיל קטן אמא שלי תמיד הסבירה לי על הטרדות מיניות ולהיזהר מזרים וכל מה שצריך לדעת, והיא תמיד חזרה ואמרה לי שלאמא מספרים ה=כ=ל. למרות הכל החלטתי לא לשתוק ואמרתי "די!" בקול רם, מתוך ידיעה שאם הוא עושה את זה בכוונה, אז הוא בטח יבין.
זה לא עזר והוא התחיל לגעת בי. ניסיתי לשחות ולהתרחק ממנו, אבל הוא כבר ממש תפס אותי. בשלב מסויים התחלתי להשתולל ולצעוק ואז הוא עזב אותי. אני, בהזדמנות הראשונה, יצאתי מהבריכה בוכה ונסערת. מיד סיפרתי להורים שלי מה קרה. אבא שלי התעצבן וכבר היה מוכן ללכת לפוצץ את האיש, ובינתיים אמא שלי פנתה להנהלה. הוציאו את האיש מהבריכה, ומאוחר יותר סיפרו לנו שהוא הטריד ילדות נוספות והן בכלל לא היו מודעות לכך שזוהי הטרדה מינית , או שהתביישו לספר.
עד היום אני לא הולכת יותר למימדיון כי אני עדיין מפחדת מהאיש ההוא, למרות שאני יודעת שהוא כבר לא יכול לעשות לי כלום...
ואני עדיין כל כך מודה לאמא שלי, שמגיל קטן הסבירה לי עד כמה שאנשים יכולים להיות רעים, ועל כמה שחשוב לספר כאלו דברים. המסר שלי אליכם הוא: אל תשתקו, גם אם אתם רק חושדים. בתלונה אחת אתם יכולים להציל עוד הרבה ילדים מאותה חוויה לא נעימה...
לסיפורים (אנא צרפו כינוי רצוי):
mybodyster@gmail.com
בבלוג זה
בכל הבלוגים
