mybody

ללא שם מטורפת על בנים, אבל גם לה יש כמה סיפורים מהסוג שבנים לא מכירים. פורנו בגיל שבע, ותובנות על יתרון המשקל של שותפיה הגבריים.

אף פעם לא נאנסתי או משהו כזה, אבל כן נתקלתי בחיי בהרבה אדיוטים.

כשהייתי ממש קטנה, בת 5-6, הייתי מסתובבת רק עם בנים. בסביבה שבה גדלתי, מגיל קטן מדי כולם היו מודעים ברמות מטורפות למין שזה מפחיד הקצב הזה. סרט פורנו ראשון שראיתי היה בגיל 7 עם עוד ילדים בגילי... בעיקרון ילדים בגיל הזה רואים ודופקים מבט תוהה מול המסך, אבל אנחנו כמובן כן ידענו. היו גם השטויות בגיל הזה של "תתפשטי, גם אני", אבל זה נתפס בעיני כ"טוב מה, ילדים קטנים"... הדברים האלה נורא לא נראים לי מתאימים לילד קטן שיעשה.

נראיתי קצת יותר גדולה מגילי ככה שכבר בגיל 12- 13 היה לי חבר בן כמעט 17. אף פעם לא הייתי תמימה אבל בנים מנצלים הרבה פעמים את הכוח הפיזי וכשהם שוכבים עלייך זה כמעט בלתי אפשרי להעיף אותם מעלייך... זה מגוחך כל כך המצב חוסר אונים הזה עד כדי כך שצופה מהצד פשוט יחשוב "אדיוטית למה את לא מעיפה אותו בסטירה"... זה קרה לי מליוני פעמים בערך, אפילו עם כאלה שלא הכרתי יותר מדי זמן... אני כן חושבת שמצבים כאלה משנים אותך ועושים לך פאק כלשהו...

אני עדיין מטורפת על בנים וזה לא מנע ממני לא לאהוב אותם או משהו... אני דווקא מעדיפה אותם כל כך יותר מאשר בנות... אבל אני במצב שאני פוגשת מישהו ונדלקת עליו שלא לדבר על בן אדם שהתאהבתי בו מעל לראש... אנחנו מתחרמנים ומגיעים לשלב מתקדם אבל פשוט לא יכולה לנשק אותו... זה די מצב חרא, לא להיות מסוגלת להגיע לאינטימיות בסיסית עם בן אדם.

תודה, ללא שם. מקווה שזה יעבור לך, חוסר היכולת להגיע לאינטימיות (זה די כיף כשזה קורה), אבל את נשמעת כמו מישהי שבזמן הנכון ועם הבחור הנכון - תתגברי על ההסטוריה

זה המייל לסיפורים, לא לשכוח לציין ניק אהוב:

mybodyster@gmail.com