mybody

הבלוגרית הג'ובניקית הממורמרת שלחה מבחר סיפורי הטרדות יומיומיים, בדגש על זירת האוטובוס. בדרך כלל סממני מגזר מצונזרים, אבל הפעם יש "ייצוג הולם" לכל המגזרים כמקור למטרידים, ולכן השארתי את הפרטים. הג'ובניקית הממורמרת מבהירה את זה היטב בסוף דבריה: 

אנחנו חשופות לזה 24 שעות, בכל מקום, בכל גיל, בכל דקה זה קורה.

הפעם הראשונה:

אני הייתי קטנה. קטנה מדי. שיחקתי בגן השעשועים ביום שבת אחד בצהריים. לא היו הרבה אנשים בקרבתי. רק בן אדם אחד. הוא היה כפול ממני בגובה ממה שהצלחתי לראות. אני התקרבתי לכיוון המגלשה. אני לא זוכרת ממש את הסיטואציה, אבל התכופפתי כדי להרים משהו. פתאום אני רואה את איבר מינו חשוף לגמרי. ברחתי משם בבהלה.

הפעם השנייה:

אני יושבת באוטובוס, הייתי בכיתה י' או י"א. לידי יושב גבר דתי מבוגר. לפתע אני מרגישה את ידו מונחת על ירכי. חשבתי שזה לא היה בכוונה וזה בגלל הצפיפות של המושבים. גם היו עליו הרבה שקיות, אז אולי הוא סתם לא הרגיש שהיד שלו מונחת על הירך שלי. זזתי באי נוחות והיד שלו חזרה למקומה הראוי. היא חזרה לאחר מכן לירך שלי. הפעם הוא התחיל ללטף אותה.. קמתי מהמקום.

כשירדתי, הוא ירד באותה תחנה שלי. הלב שלי התחיל להתפרע בתוכי מרוב פחד. שיניתי את הדרך הקבועה שלי רק כי ראיתי שהוא הולך באותה דרך.

הפעם השלישית:

אני לא יודעת אם זה צירוף מקרים, דמיונות, פרנויות, או שפשוט העולם השתגע. ישבתי באוטובוס, באותו המסלול מבית הספר. זה היה אחרי כמה חודשים מהפעם הקודמת. לידי ישב מישהו צעיר. היד שלו הייתה מונחת לי על הירך. הוא התחיל ללטף אותה. בלי מילה, קמתי. הייתי צריכה לצעוק. עכשיו בדיעבד הייתי קצת יותר תקיפה, אבל הייתי משותקת באותו רגע.

אני יכולה להישבע שראיתי את אותו אדם דתי מהפעם הקודמת. עומד במקום אחר באוטובוס ומסתכל עליי.

לא הבנתי איך זה יכול להיות שאותה סיטואציה קורה לי באותו קו, באותו המסלול והאנשים שעשו לי את זה, נמצאים שם- שניהם.

הפעם הרביעית:

ישבתי בתחנת אוטובוס. לידי ישב בחור צעיר, לא נראה חשוד במיוחד, אדם רגיל. הוצאתי משהו מהתיק ופתאום אני מרגישה על גב כף היד שלי, תחושה מוזרה, כאילו היד שלי פגעה בו בטעות, אבל פגעה במשהו אחר. באינסטינקטיביות הבטתי לימיני וראיתי את איבר המין שלו מבעד לרוכסן הפתוח. יצאתי אל מחוץ לתחנה. אישה מבוגרת נבהלה גם היא וברחה משם.

הפעם החמישית:

אני יושבת באוטובוס. (מסתבר שאוטובוס הוא מקום מועד לפורענויות) לידי יושב בחור ערבי עם כמה חברים. לפתע אני מרגישה את היד שלו על הכתף שלי. אני מסיטה את הכתף שלי ממנו ומביטה בו במבט הכי חזק שיכלתי להביט. הוא מעיף את היד שלו מהמרחב שלי ומבקש סליחה. אני חושבת שהמקרה הזה היה הופך להרבה יותר שולי אילו זה לא היה קשור לפעם השישית.

הפעם השישית:

אני נוסעת באוטובוס, הפעם בעמידה. אחרי כמה דקות אנשים התקדמו לכיוון הדלת במטרה לרדת בתחנה הבאה. האוטובוס לא עשה שום סיבובים, עצירות פתאומיות, הכביש היה חלק והנסיעה הייתה איטית. אחד האנשים שעבר לידי "נפל" עליי, ונאחז בכתפיים שלי. זה היה אותו בחור ערבי. לא שכחתי את הפנים שלו גם כעבור כמה חודשים. קודם כל, לא הייתה לו סיבה ליפול, כי לא היו מהמורות בדרך. דבר שני, הכתפיים שלי היו הדבר הכי פחות נוח להיאחז בהן. בשביל זה היה לו עמוד קרוב להחזיק בו. הוא בחר בכתפיים שלי. מי יודע בעוד כמה של אחרות.

הפעם השביעית:

אני בעבודה. אני יושבת באחת הקופות שלא פועלות ומתעסקת בכמה חשבונות שהייתי צריכה לעשות. זה היה בסופרמרקט גדול. איש מבוגר מתקרב אליי ומתחיל לפלרטט. שואל אותי בת כמה אני, ואם יש לי חבר. אני עונה לו שלא, והוא מתפלא איך שלא חוטפים אותי. לאט לאט השיחה תפסה כיוונים לא נעימים על עניינים מיניים בוהקים: כמו למשל: החזה שלי. אני מבהירה לו שאני רוצה להמשיך לעבוד. בחוצפה רבה, הוא מנשק אותי על הלחי.

מקרה של חברות:

הן עמדו בתחנת אוטובוס בשעת לילה מאוחרת. לידן עמד בחור, פתח את הרוכסן שלו וחשף את איבר מינו. הן ברחו, התקשרו למשטרה, לא נראה לי שמצאו אותו. זה כמו לחפש מחט בערימה של שחת.

זה יכול להיות אדם דתי מהשכונה שלך, או אדם ערבי מהשכונה שליד, זה יכול להיות סטודנט בתחנת אוטובוס, או שאולי הוא מלצר? זה יכול להיות אדם מבוגר שהולך לקנות ממתקים לנכדים שלו בסופרמרקט. זה יכול להיות כל אדם מהסביבה שלידך, את תמיד חשופה. המקרים שלי אולי לא קשים מדי, הם לא השאירו בי חותם יותר מחוויות אחרות שחוויתי בחיים, אבל התדירות שהדברים האלה קרו, על זה רציתי לשים את הדגש.   

תודה לך הג'ובניקית הממורמרת (לינק לבלוגה, כמובן). אם להמשיך אותך, אז זה לא שהעולם "השתגע" - זאת מין מציאות אפורה ויומיומית כזאת, אולי "נורמלית". לידיעתך - גם כאן הסתבר שאוטובוס הוא מקום מועד לפורענות. נקודה למחשבה.

זהו המייל, אנא ציינו את הניק המועדף עליכן ועליכם:

mybodyster@gmail.com